| באנגלית (ובעיקר בגירסה הבריטית) מה שקובע זה הביטוי (או יותר נכון צורת ההתבטאות) ולא הכתיב. כשביטאו ''בייגין'' זה כלל לא היה קשור לאיך שזה נכתב אלא לצליל שדומה ל''פייגין''. אם יצא לך להאזין פעם לדיון בפרלמנט הבריטי תוכל לראות איך הם פתחו לאומנות את הדרך הזאת להכות מתחת לחגורה. עשו את זה בזמנו לד'יזרעאלי כשרמזו ללא הרף על מוצאו היהודי, ועושים את זה היום לכל מתחרה פוליטי. גם הגרמנים עשו את זה, כשדרך קבע כינו את רוזוולט ''רוזנוואלט'' בלי שזה התבטא בשינויי כתיב. הציטוט של יובל מ''טיים'' הוא נכון אבל הם התנצלו על זה מיד. |