![]()
|
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אליצור, מכאן אני למד שישו היה אשכנזי. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ולי הקטן, יש מצות שקיבלתי מהחבר'ה של הלובביצ'ר. נאכל, נהנה ונשמור את הטעם המיוחד של מאפיית כפר חב''ד רפי | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
במסגרת עבודתי יוצא לי להדליק מדורות פעמיים בשבוע. בכל פעם אנחנו אופים פיתות. וזה מעשה הפיתות: לוקחים ק''ג קמח, שלוש כוסות מים, לשים במשך כחמש דקות עד שלא נדבק ליד. יוצרים כדורים בגודל כדור פינג פונג ומניחים על הגחלים. מרגע הכנת הבצק ועד הנחתו על הגחלים עברו כשתים עשרה דקות. בהנחה שהקמח שמור. האם אלה מצות כשרות לפסח? אם כן, הרי אנו מדברים על פיתות נהדרות. איפה אפשר למצוא קמח שמור? | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
את כדורי הפינג פונג מרדדים לפני הנחתם על הגחלים... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לק''י יועזר - מה שאתה מתאר זו מצה כשרה לפסח ואלו המצות שאכלו אבותינו ואלו המצות שהיו מקובלות במזרח במשך דורות. אגב, גם השומרונים אופים מצות כאלו. בערך כך אני מתכוין לעשות מצות מחר. כמובן עם ההשגחה הדרושה. באשר לקמח שמור משיהו אחר קונה אותו אני אשאל ואם יש לו כתובת אתן תשובה מחר. אליצור | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אליצור, מדוע, בעצם, קמח הוא חמץ? הרי אבותינו בצאתם ממצרים, לקחו איתם קמח רגיל; לא שמור. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לק''י קמח אינו חמץ. חמץ נוצר רק לאחר מגע קמח עם מים בטמפרטורת מינימום (של שמונה עשרה מעלות נדמה לי) שבה השמרים יכולים להכנס לפעולה ובטמפרטורת מקסימום (של שמונים מעלות נדמה לי) שבה השמרים המיצרים תפיחה מתים. אבותינו לא השתשמו כמובן בקמח שמור. זו מצוה שנתנה לנו לדורות - ''ושמרתם את המצות''. אנו חוששים שהקמח בא במגע עם מים ושומרים אותו מכך. דברתי עם מי שקנה עבורי קמח שמור. אין לו את הכתובת ומספר הטלפון של ספק הקמח הוא רק זוכר איך מגיעים לשם . זה בשכונת בית ישראל בירושלים. ואגב, אנו אופים על דבר הקרוי סאז'. זה מין חצי כיפה של מתכת שמחממים אותה מלמטה על מדורה. במקרה שלנו אנו אופים על גז לא על עצים. כמובן שהסאז' הזה מיוחד למצות לפסח. לא משתמשים בו כל השנה לפיתות. אליצור | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
מדוע? והרי הסאג' הזה נצרף באש. האין דינו כדין כלי הנגעל לצורך הכשרה? (ואולם אני דיברתי על אפייה ישירה על הגחלים) | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לק''י אין די בהגעלה במים רותחים. יש צורך בליבון. ליבון הוא העברה באש עד שהסאז' משנה את צבעו ונוצות ניתזים ממנו. ובאמת רק הבוקר הוגיע לי משיהו שכך הוא הכשיר את הסאז' שלו לאפיה מצות מחר. אליצור | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אנא, חדל מן השימוש במילה סאג', המילה העברית היאה לכלי זה היא ''קימורית'' (כך קרא לה הפרופ' שמואל אביצור). | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לק''י תודה על התיקון המילה קימורית לא מוכרת לי. כנראה שאבותינו אפו על קימורית (אתה מרוצה?) של חרס. בימיהם רק עשירים מופלגים יכלו להשתמש בכלי מתכת. בכל אופן עכשיו חזרתי מאפית המצות לפסח. אליצור | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אבל בהכנת מצה מוסיפים לקמח מים. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לק''י ודאי, אבל משך הזמן מהרגע שהקמח בא במגע עם המים ועד הרגע שנכנס לתנור שאז אנזימים מתים בחום הוא פחות משיעור חמץ. זמן זה הוא שמונה עשרה דקות כמקובל או לדעתו יוצאת הדופן של הרמב''ם עשרים וארבע דקות. ובכל מקרה בדרך כלל הזמן הוא פחות מרבע שעה. אליצור | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |