|
לכך שארבל תצטרף לבית המישפט העליון.
חשוב לזכור שבמקורות נאמר ''אל תדון אדם עד שתגיע למקומו''.
אם נקבל כלל זה כפשוטו אז רק פושעים יכולים לשפוט פושעים אחרים. דא עקא, אדם שהורשע בפלילים מאבד את רשיון העורך דין שלו ואינו יכול לכהן כשופט. אז איך בכל זאת פותרים את הבעיה? כפי שהצעתי באחד המאמרים הקודמים בפורם שעסקו בנושא, יש ליצור מעמד של ''עבריין מעשי'' - כמו שיש אחות מעשית או מהנדס מעשי - אנשים שזכו למעמד בזכות הניסיון המעשי שרכשו ולא בזכות הדיפלומה (הרשעה פורמלית במקרה של עבריינים).
אנשים שאכן ביצעו עברות שונות כמו ''קבלת כספים שלא כדין'' (גניבה בשפה פשוטה), או שוחד (למשל עזרה ב''התנדבות'' ע''י כפיף לביצוע מטלות כמו הגהת ספר שהיתה כרוכה בהוצאה כספית לא מבוטלת), ומסיבות כאלו או אחרות לא הוגשה נגדם תביעה הם בחזקת עבריינים מעשיים. ארבל, בהחלט עומדת בקריטריונים, וכמוהה רובינשטיין, ולא קשה לראות חברים אחרים מבין המכהנים היום בבית המשפט העליון שעונים על הדרישות. אם רק עשרה אחוזים ממה שכתוב על אהרון ברק בספרו של יוסי דר נכון, אז נשיא בית המשפט העליון הוא מופת לדורות בתחום הזה.
יש כאן רק בעיה אחת וזה לגבי המקרים של רצח, כאן קצת לא מסתדר לי המעמד של עבריין מעשי . . . |
יש חשיבות ממדרגה ראשונה
