|
משום מה לא הזכרת את תרומתו של הד''ר ברוך בן יהודה (מנהל הגימנסיה ''הרצליה'' בשנות נחמישים והששים) לנושא.
הוא פיתח את לוח השנה העברי כמודל מתימטי והראה שלמרות שהקדמונים לא הכירו את כללי המתימטיקה המודרנית הם הוציאו מתחת ידם יצירה מעולה. קביעת השנים המעוברות לא נעשתה סתם כך בעלמא (קראו לזה ''סוד העיבור''), ובכלל הכרת המחזוריות של 19 שנה בתקופת בית שני היתה ממש פלא.
בן יהודה הראה שאם לוקחים את כללי הדת כאקסיומות, למשל האיסור שחל על ראש השנה להיות בימים א' ד' או ו' - ''לא אדו ראש'', או הדרישה שא' פסח יהיה תמיד אחרי ה 22 למרץ ''יום האביב'' כי במקרא פסח נקרא ''חג האביב'', אפשר להגיע ללוח השנה העברי בדיוק כפי שאנחנו מכירים אותו היום. הוא הוציא בזמנו את עבודתו כספר אבל אינני יודע אם ניתן עדיין למצוא אותו. |
יובל, מאמר נאה אך לוקה בחסר
