|
כאמור , היהודים תמכו בכובש הפרסי כי קיוו שהפרסים יתירו להם לחזור לעיר , לאחר שבשמך מאות שנים נאסרה הכניסה על יהודים לירושליים, פרט לתשעה באב.
היהודים שימשו מורי דרך לכובשים הפרסיים ב 614 שבראשם עמד המצביא רזמי אוצ'דן המכונה ''חזיר הבר''.
הפרסים, כמנהג הימים ההם , טבחו בנוצרים והערכת ההרוגים נעה בין 33 אלף ל 90 אלף הרוגים. טבח גדול במיוחד אירע בבריכת ממילא בה נהרגו אלפי נוצרים.
הפרסים שינו את יחסם ליהודים חיש מהר ואסרו עליהם שוב את הכניסה לירושלים. מקץ שנים אחדות חזרו הביזנטים וכבשו את הארץ , והתנקמו באכזריות רבה ביהודים שנשארו בארץ , על תמיכתם בכובש הפרסי.
שמחתם של הביזנטים לא ארכה שכן 10 שנים לאחר הכיבוש הביזנטי ב 628 (ויש אומרים 631) בשנת 638 , נכבשה הארץ בידי המוסלמים.
בניגוד לכיבוש הפרסי ולכיבוש הנוצרי , לא לווה הכיבוש המוסלמי במעשי טבח. המצביא עומר בן חטאב נתן לסופרוניוס כתב הגנה לנוצרים, ואף התחייב בפניהם כי לא יתיר ליהודים את הכניסה לירושליים...
ירושליים היתה כבר אז קדושה למוסלמים . חליפם עומר עלה לירושליים והתפלל באתר המקדש.
פרטים על התקופה הזו , בניגוד למה שנכתב כאן, ניתן למצוא בהרבה מאד מקורות ראשוניים ןשניוניים.
סיכום טוב בעברית ניתן לקרוא כמובן בספריו של זאב וילנאי על ירושליים. כרך אלף , הוצאת אחיעבר, 1970, מביא את תולדות העיר בצורה מרתקת. יש בה גם הפנייה ךמקורות מעננינים נוספים. גם אנציקלופדיה אריאל של וילנאי מכילה חומר לא מבוטל
אני מניח שיצאו מאז ספרים חדשים יותר על ההיסטוריה של העיר אולם הם אינם ברשותי |
הכיבוש הפרסי בירושלים - פרטים ומקורות
