  
  
  
|
 |
|
||
  האיזון הקדוש - עוד בנושא בית הדין הבין לאומי |
|||
|
|||
כדי להבהיר שוב מה מצפה לישראל מהמוסד החדש האמור להיות הגון ואובייקטיבי ולהביא לימות המשיח, אתאר כאן שתי אפיזודות. הראשונה מניסיוני האישי. אחרי הסכמי הבינים שבאו בעיקבות מילחמת יום הכיפורים, עשיתי את תקופות שרותי האחרונות במילואים כקצין קישור לאו''ם בסיני. זה היה לפני שהתחיל תהליך השלום עם מצרים, וכל מגע ישיר בינינו לבין המצרים היה בחזקת טאבו. היו כתוצאה מכך לא מעט אי הבנות ותקריות שלא הגיעו אומנם לפתיחה באש, אבל סיפקו הרבה תעסוקה לאנשי האו''ם. יצא לי לשוחח הרבה עם הקצינים של יחידות האו''ם שהיו כולם מארצות סקנדינוויה. זכורה לי במיוחד שיחה ארוכה עם איזה גנרל נורבגי, בעיקבות אחת התקריות האלה, כשהדו''ח אותו הוא הכין נראה לי קצת מופרך (זה בלשון המעטה). היתה לו תפיסה מעניינת של תפקידו. ''אנחנו,'' כך אמר לי ''חייבים להיות אובייקטיביים. אלה ההוראות שלנו.'' ''אם הבינותי אותך נכון,'' שאלתי אותו ''אז לדעתך כתיבת דו''ח בו נאמר שצד זה או אחר אשם בהפרת ההסכם או בגרימת התקרית, זו נקיטת עמדה לטובת הצד השני?'' ''בהחלט,'' הוא ענה ''הטלת אחריות על אחד הצדדים תפגע באובייקטיביות שלנו.'' ''ומה אם אין שום ספק מה קרה ואחד הצדדים נושא במלוא האחריות?'' שאלתי. הוא חזר על תשובתו הקודמת ''איננו רשאים לכתוב דו''ח ממנו ישתמע כאילו אנחנו מעדיפים את אחד הצדדים.'' זה היה כמו לדבר אל הקיר. הפרוש שאנשים אלה נותנים למושג אובייקטיביות או עמדה מאוזנת (מה שזכה בתקופת קלינטון לכינוי Even handed approach והפך להיות אבן הפינה של גישת משרד החוץ האמריקאי לסיכסוך), הוא שאו ש''אף אחד לא אשם'', או ש''שני הצדדים אשמים באותה מידה''. היתייחסות אמיתית למה שקורה במציאות איננה באה בחשבון כי היא מחייבת נקיטת עמדה, ולכן איננה יכולה להיות ''אובייקטיבית'' מעצם ההגדרה. דוגמא שניה לגישה של ''ללא משוא פנים'' היא מתקופה יותר קרובה לימינו - דו''ח מיטצ'ל. כדי להזכיר נישכחות, וועדת מיטצ'ל מונתה ע''י הנשיא קלינטון זמן קצר אחרי פרוץ מליחמת אוסלו, כניסיון להביא להפסקת האלימות לפני שהדברים יצאו מכלל שליטה. הוועדה הוגדרה כוועדה לבדיקת העובדות (Fact Finding) ולכן לא היה לנשיא קלינטון כל קושי לשכנע את ברק להסכים להקמתה ואף להתחייב לקבל את מסקנותיה. מאחר ולא היה כל ספק לגבי השאלה מי פתח במילחמה ברק לא חשב שיש לו מה לחשוש מממצאי הוועדה. לקח לוועדה כמעט חצי שנה לסיים את החקירה והדו''ח שלה התפרסם במאי 2001. בד בבד עם הקביעה הסתמית ש''האלימות חייבת להסתיים'', הדו''ח קורא לישראל להקפיא את בניית ההיתנחלויות. נושא ההיתנחלויות שעד לאותו רגע לא הוזכר ואפילו ברמז ע''י אף מנהיג פלשתינאי בהקשר לפרוץ המילחמה, הפך כבמטה קסמים לנושא המרכזי. הפלשתינאים, שמכל הדו''ח קראו רק את הפיסקה הזאת, קפצו על זה כמוצאי שלל רב. כך הם זכו לאליבי. מאותו רגע יש להם מלוא הלגיטימציה להמשיך ואף להסלים את האלימות. ההיתנחלויות אשמות הכל. להזכירכם, אין בהסכמי אוסלו ולו מילה אחת על ''הקפאת ההיתנחלויות''. נכון שבמשך שנות התהליך הועלו דרישות חוזרות מגופים שונים (אף פעם לא מהפלשתינאים עצמם!) לעשות זאת כ''מחווה'', אבל ההיתייחסות היחידה להיתנחלויות בהסכמי אוסלו מדברת על כך ש''גורלן של ההיתנחלויות יוכרע במשא ומתן על ההסדר הסופי של הסיכסוך''. אז מה פתאום הנושא מופיע בדו''ח של וועדת מיטצ'ל? שוב ''האיזון הקדוש''. מאחר ואחרי פירסומו, דו''ח מיטצ'ל זכה להרבה תגובות, ולא כולן חיוביות במיוחד, מיטצ'ל עצמו, ביחד עם אחד מחברי הוועדה ,וורן רודמן, ראו חובה לעצמם לפרסם הסבר. הם עשו זאת באמצעות מכתב למערכת שהתפרסם בניו יורק טיימס ב 24 למאי 2001, בו הם מפרטים את המנדט של הוועדה. להלן הנוסח המקורי באנגלית, כפי שהופיע בניו יורק טיימס: the creators of our committee, were explicit צריך לפרש באופן מאוד רחב את המושג ''ארועים שתחילתם בספטמבר 2000'' כדי למצוא קשר כל שהוא להיתנחלויות. יתרה מזו, את הדרישה ''לא להטיח אשמה'' חברי הוועדה הבינו כדרישה ''לא להטיח אשמה באחד הצדדים''. בקיצור, כמו עם הגנרל הנורבגי, על מנת להראות נייטרלי אסור לנקוט עמדה, ואם נאמר בדו''ח מה שהוא הניזקף לחובתו של אחד הצדדים יש לאזן זאת באמצעות הוספת מה שהוא לחובתו של הצד השני, ואם אין דבר כזה מן המוכן, יש להמציא אותו.in insisting that we limit our inquiry to those events that began in September 2000 and that we not assign blame התוצאה הסופית של כל התרגיל הזה היתה דו''ח עליו כתב העיתונאי תום פרידמן (אדם שבדרך כלל ממעיט לכתוב דברים חיוביים על ישראל, וששרון עבורו הוא מוקצה מחמת מיאוס) במאמר מערכת בניו יורק טיימס שהדבר היחיד שראוי לעשות בו זה ''לאסוף את כל העותקים שלו לערימה גדולה, ולהבעיר מדורה שלפחות תסייע בקצת לארה''ב להתגבר על מצוקת האנרגיה שלה''. a report fit to be made into a big ככה זה היה תמיד באו''ם ובכל מיקרה של מעורבות בין לאומית, באותם מקרים בהם לא הטילו את מלוא האשמה על ישראל (כשאפשר להאשים את ישראל בצדק או שלא בצדק, ''האיזון הקדוש'' נעלם לפתע). זה לא יהיה שונה בבית הדין הבינלאומי.pile, and set ablaze into a gigantic bonfire so as to make a small contribution to the Bush energy plan (''It Only Gets Worse'', by Thomas L. Friedman, NY Times, May 22, 2001). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בדוגמת האו''מניק שהבאת לא היה איזון אלא איבה. |
|||
|
|||
האיש היה מוטה כנגד ישראל, וצידד בצד שכנגד. ניתקלתי בגישה זאת אצל גויים שרצו ''לדפוק'' אותי בגלל יהדותי, אף שהייתי צודק בעניני. גישתם היתה קור אדיב כביכול, והחזרתי שוב ושוב לאותה אמירה סתמית ביסוד גישתם. זאת הן משום שידעו שאני צודק, והן משום רצונם להמנע מוויכוח עם יהודי הנתפס כבעל יכול אינטלקטואלית לקידום ענינו, תוך דחיית מצב כזה על הסף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אך ''גישת האומ''ניק'' לא תעבור בבית משפט, שם כללי |
|||
|
|||
הדיון והברור הם בראש וראשונה אינטלקטואליים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל, אתה באמת מאמין שבית הדין הבינלאומי |
|||
|
|||
יהיה ''בית מישפט'' כפי שאתה ואני מבינים זאת? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איני יודע. ולכן איני שולל על הסף אפשרות כזאת. |
|||
|
|||
בעניין זה היצגתי במאמרי ''הפוליטיקה כאמנות האפשרי'' את לוגיקת הדמיון של ''עולמות אפשריים''. כבר ציינתי שבית משפט כזה לא הוקם אד-הוק לשיפוט מקרה ספציפי, כדוגמת בית הדין בנירנברג, 1946 . הוא לא הוקם ספציפית לדיון בנושא הסכסוך הפלשתינאי-ישראלי. לכן יוצף בתביעות רבות מאד מכל פינה בעולם שם ניטשת לוחמה, כשכל צד לוחם ינסה כאן לתפור ליריבו תיק של ''פשעי מלחמה''. לכן השופטים עשויים להיות רלטיביים, סקפטיים וביקורתיים בגישתם, ומכאן שיפעלו כשופטים בכל בית דין הדן בתביעות רבות ומגוונות. בנוסף, רלטיביות זאת השמה דברים בפרופורצייה מאזנת תגבר בוודאי, משום שלפניהם תקדימים של פשעים מובהקים נגד האנושות, כדוגמת טבח מאות האלפים מצד מילושביץ וקלגסיו, ואפילו מרתפי העינויים הסיטונאיים בהם עונו ונרצחו אלפים בצ'ילה וארגנטינה. אפילו במקרה מובהק כזה של מילושביץ, נעשה משפט הוגן ושקול. בוודאי שאין להתפס להגזמות סביב פעולות שיטור המבוצעות מתוך התמקדות בגורמים טרוריסטיים מסוכנים. אלה נעשו גם באירלנד. ההגזמות באות גם מתוכנו, עקב מגמה לא מודעת ''להרגיש כמו גדולים'' או ''ככל הגויים''. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי