  
  
  
|
 |
|
||
  השואה הארמנית שונה מן השואה היהודית |
|||
|
|||
ולא שאני בה להמעיט בה. אבל מה שבננה אמר נשמע הגיוני יותר. במאה ה-20 היו ועדיין מתקיימים ג'נוסיידים. והשואה היתה אחד מהרבה ג'נוסיידים. ראוי להשתמש במונח ג'נוסייד, גם לגבי השואה. השואה זה שם פרטי שהוצמד לטבח היהודים רק משום שהם היו יהודים. וכל ג'נוסייד הוא שפל, רשע ודמוני כמשנהו. אבל לגבי הסיבות והאופי של השואה, יש ייחודיות משלה. אף עם אחר לא הושמד רק משום שהוא היה מה שהוא. וזה ההבדל הגדול. גם הארמנים לא הושמדו בגלל הארמניות שלהם, או הקתוליות שלהם. אלא במסגרת סכסוך לאומי על הגדרת לאומיות הארמנים ועל פיסת קרקע למימוש אותה הגדרה. מרביתם של הג'נוסיידים במאה ה-20 מושתתים על נוסחה זו. ארמנים בקוסטנטינופול לא נרצחו, כי לא היוו איום על התורכים, כמו שפרלמן ציין כבר. הג'נוסייד הנאצי נגד היהודים לא היה מושתת על מאבק לאומי על טריטוריה או בטחון לאומי. הוא היה מושתת על רעיון קמאי טוטלי, תחושת שנאה גזענית בלתי מוסברת אבל מנומקת המילים צחורות וחדי מבע, כדוגמת חומרים אנטישמיים של היום (הניזונים מרעיונות המיין קאמפ). להשמיד את הנחוּת, כאילו היה עכבר השדה. זוהי היתה (ועודנה) שנאה אישית פסיכופאטית ליהודי ולמה שהוא מייצג, ולעם היהודי כשליט מושחת על כל העולם. תפיסה נאצית טיפוסית, חולנית ומעוררת חלחלה המבעבעת לה שוב בימינו בחוגים אנטישמיים במערב הנאור. המצב הזה לא התקיים בתורכיה הטוטליטרית. כל עוד הארמנים שמרו אמונים לממלכה, הם חיו את חייהם כנהוג באימפריה התורכית הקשוחה וחסרת הלב. גם היישוב היהודי בארץ ישראל זכה ליחס קשה ולטרנספר קטן מידי התורכים כאשר הם חשבו שהוא שיתף פעולה עם הכובש הבריטי. אם ננסה להשליך ממצב הארמנים על מצב היהודים באירופה אז נראה את ההבדל היסודי בתמונת הפתיחה. הארמנים היו עם היושב על טריטוריה שלו ותחת 3 רשויות שילטוניות נפרדות. השאיפות הלאומיות החלו לנשוב בהם בתמורה לתשלום תורכי של שטח. היהודים ישבו בארצות לא להם. הם מעולם לא טענו או שאפו להקים מדינה על אדמה אירופאית. השאיפות הלאומיות החלו לנשוב בעם היהודי, דבר שדווקא הביא להגירת יהודים קטנה מאירופה לארץ ישראל. תהליך שהביא להקלה באירופה הגזענית. דווקא החוגים הפאשיסטיים ראו בזה ברכה וסיכוי להיפטר מן היהודים. באותה עת גם בריטניה פירסמה את הצהרת בלפור, עם חצי קריצה למציאת מקום מפלט ליהודי אירופה כדי להתנקות מנוכחותם בה. הארמנים החלו לנשום את רוח השחרור הלאומי ע''י שיתוף פעולה עם אחיהם מעבר לגבול ונפלו למאבקי כוח בין רוסיה לתורכיה בזמן מלחמה. היהודים לא היו בעד ולא נגד שום מלחמה אירופאית, אלא רק קורבנות של מלחמות לא להם. נאמנותם של היהודים למדינת הלאום שלהם היתה ברור וללא פיקפוק. יהודים גרמנים נלחמו נגד יהודים בריטים במלחמת העולם הראשונה. אף על פי כן יהודים נחשבו לאזרחים נחותים באותן שתי מדינות, במידה כזו או אחרת. ארמני שלא ישב באיזורי המרידה במזרח תורכיה לא נשקפה סכנה לחייו. יהודי, כל יהודי, שמרגע שנודע שהוא יהודי, חותמת המוות נרשמה על מצחו, זרועו, ליבו. ושוב, נגעתי רק בחלק מהפרמטרים שיש להשוות בינהם. ומכאן שרוי לכנות את הג'נוסייד שבוצע ביהודים באיזשהו שם פרטי שיבטא את המיוחד והשונה בו - והשם הזה הוא : שואה. לכל עם יש זכות לכנות את הג'נוסייד בכל שם שיחפוץ, לפי עניינם והרגשותיהם. ואינני בה להצר על הדבר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| השואה הארמנית שונה מן השואה היהודית |
|||
|
|||
''כל האומות המאושרות דומות זו לזו; כל עם אומלל, אומלל בדרכו שלו''. דקויות הסיבה אינן משמעותיות כלל, לשיטתי, וטענתך כי אין לכנות את שואת הארמנים בשם ''שואה'' היא שגויה לדעתי, ואין טעם להמשיך בוויכוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז אני רואה שאת גם מסכימה איתי |
|||
|
|||
וגם לא מסכימה איתי והכל בשני משפטים. אם ''כל עם אומלל בדרכו שלו'' אזי את מחזקת את טיעוני. ולא רק 'דקויות' תומכות בדברי אלא דווקא עניינים שבמהות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי