| הרשה לי לספר לך עד כמה אני מוקיר את נועם כתיבתך, שהיא בבחינת לשון רכה המשברת עצם.. שנינו כותבים על הצרה הגדולה ליעקב, שנפלה עלינו מיד אחים, ואף כי כל אחד מאיתנו מבטא את דעותיו בסגנון שונה, נדמה לי שנקודת המוצא שלנו דומה אם לא זהה.
אתה כאדם דתי כותב בסגנון ובלשון התורה הנקייה משמץ של דבר-בלע ורוע-לשון. אין זאת אומרת שהעברית ''החילונית'', אם קיימת ישות כזאת, כולה חולין, רוע וזימה. אפשר לכתוב כתיבה נאה גם בעברית שהיא לא בשפתם של תלמידי חכמים. דה עקא, שהעברית החילונית, זו שהשתרשה בארצנו מאז אלעזר בן יהודה ועד בכלל, מצאה לה נתיבות קלוקלות של ניבולי פה פוסט-מודרניסטיים, מתירנות-חסרת-מעצורים, או סתם גסות פה שמקורה בתרבות המיתדרדרת של הציבור החילוני, שאני אישית, נמנה עליו. החמישיה הקאמרית בימי רבין העליזים, ביטאה את התרבות הזו, שהיה בה מרד נגד כל מה שסומן כז'אנר הישן שאבד עליו הכלח: הציונות, ערכי הדת היהודית, ואפילו התרבות האירופית הישנה והטובה שהובאה לארצנו על ידי דור ההורים שלנו.
העברית אכן הפכה לשפה קלוקלת, עובדה שאנשי עט וספר מכל מגזרי החברה עמדו עליה. זוכרים, את ביקורתה של המשוררת דליה רביקוביץ על העברית של אביב גפן?
עוד תרמה לירידת ערכה של השפה העברית,התרבות הפוליטית של המנהיגות המיסדת של מדינת ישראל מאז העליה השנייה. התנועה הסוציאליסטית על שלוחותיה וזרמיה דברה בלשון המהפכה שהמוטיבים שלה היו אלימות, נחרצות, צדקת דרך אין סופית ורמיסת צלם האנוש של היריב הפוליטי: החל בביטויים כמו ''עולם ישן עדי יסוד נחריבה'', כמוטיב העיקרי באינטרנציונל, וכלה בכינוים שגורים כגון: ''יסודות אנטי מהפכניים, אויבי הקומוניזם, קונטר-רבולוציונר, טרוצקיסט, רביזיוניסט, פורש, טרוריסט, אויב האנושות'' היו עולם נרטיבי שהכין עצמו למחלוקת הקשה של ישראל בשנות האלפיים ולביטויים העכשויים: ''כובש, מתנחל, מתנחבל, מנשל, גזען, פשיסט, יודו-נאצי וכו'). זה החל בביטויים של אנשי מצפן לפני ואחרי מלחמת 6 הימים, והפך לאיטו החל מסוף שנות השמונים לשפה שגורה אף של השמאל ''הרך יותר'', שלום-עכשיו, הנוער העובד ומפלגת העבודה.
למילים יש כוח עצום, וסגנון לא רק שעושה את האדם, אלא מעצב את העולם בו אנו חיים. כתיבתי האישית הושפעה לא מעט מהתרבות בה חייתי, ועל הזוויות החדות, האש והגופרית שאני מטיח בביקורתי על הרעות החולות של המשטר במדינת ישראל. טוב ששני כותבים בעלי השקפת עולם דומה, יכתבו איש בסגנונו הוא. ובכל זאת, הפנמתי בעזרתך,נסים ישעיהו היקר, מנהג אחד של דרך ארץ, ובכיוון שבו הבעת בפני הדר' דוד סיוון הנכבד, את הסתיגותך מכתיבה לגופו של אדם, ובייחוד על כותבי הדעות עצמם בפורום זה.
חשבתי לעצמי בעקבות דבריך והחלטתי שמהיום אמנע ככל יכולתי מההתכתשויות אישיות על מאמרים ודעות שיפורסמו.
ובבנין הארץ תקומתנו! |