  
  
  
|
 |
|
||
  משעשע משהו |
|||
|
|||
אפשר לטעון בנגד ובעד (ואני תומך באופציה השנייה) הרעיון של רישום הלאום הישראלי, במיוחד נוכח העובדה שברשימת הלאומים קיימים לאומים כגון הלאום האשורי שכפי שידוע לי לא קיים עוד כלל, וכי בתעודות הזהות החדשות (כמו זו שהונפקה לי לאחר שאיבדתי את המקורית) נמצא בסעיף רישום הלאום שמונה כוכביות ולא ''יהודי'' ''מוסלמי'' או אפילו ''ישראלי'' לצורך הדיון. אבל משעשע מאוד שהפרקליטות טענה כי ''מדובר בחתירה תחת יסודות הקמתה של מדינת ישראל''. אפשר לטעון הרבה מאוד טיעונים כפי שחברי הפורום טוענים חלקם כנגד העתירה, אך מגוחך לטעון כי הרישום ישראלי בסעיף הלאום חותר תחת מדינה ששמה ישראל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| משעשע משהו |
|||
|
|||
מה שקרה וקורה בפרקליטות אינו משעשע כלל ואף מסוכן גם לאזרח הבודד וגם לדמוקרטיה. מסתבר שאנשי הפרקליטויות הציבו לעצמם שתי מטרות המשלימות זו את זו: הישרדות בכל מחיר וקידום בכל מחיר. מי שרוצה לשרוד שם חייב, לפחות, לסתום את הפה כשהסובבים אותו עוסקים, מסיבות השמורות עִמם, לא בלימוד תיק אלא בתפירת תיק. מי שרב חפצו להתקדם שם במעלות השררה - חייב לתרגל את לשונו השכם והערב בתרגילי מתיחה, הארכה, הושטה ושירבוב, כדי שזו תוכל להגיע בכל הזדמנות אל השֵתוֹת שמעליה ולהקדים את כל הלקקנים האחרים (או לחכות בתסכול רב לסיבוב הבא...) ועד אז חייבים שם כולם כאחד לשיר שירי הלל לכל הרשעה שהפרקליטות רשמה לזכותה, בין שהושגה בדרך מקובלת ובתום-לב (דבר שהפך במהלך השנים לנדיר יותר ויותר) ובין שהושגה בדרכים נסתרות של שמיטת-ראיות-סותרות או יצירת מצגי-שווא; מצגים שלעתים לא היו מביישים סופרים מליגה ב' של רבי-מכר בלשיים, ולעתים היו מביישים אפילו אותם. טענה, לפיה הבקשה של אזרחים נאמנים של מדינת-ישראל להכיר בהם באופן רשמי כבני הלאום הישראלי - היא בקשה שיש בה חתירה תחת אושיות קיומה של המדינה, יכולה לטעון רק פרקליטות שהכיעור והטימטום הפכו בה לתופעה סִינֶרְגֶטִית. לא נותר אלא לצפות, לקוות ולהאמין שבית המשפט העליון ישלח מעליו טענה זו לכל הרוחות ויחליט להכיר דה-יורה במה שקיים כאן כבר נ''וּ שנים דה-פקטו. לא דרוש אומץ רב-מדי מצד השופטים העליונים, כדי לחסוך מעצמם כניסה להסטוריה כחבר נמושות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי