|
יש סיפורים רבים על כך שהאלימות היתה שם עוד לפני הנישואין בתקופת ה''חיזור'' (אחלה טכניקת חיזור). היתה תקווה שהוא ישתנה לאחר הנישואין. אחר כך תקווה שהוא ישתנה בעקבות הגעת הילדים ובהמשך שהוא ישתנה בעקבות האיום בגירושין.
בדרך כלל אלה תקוות שווא. השאלה הנצחית היא מה מחבר את בני הזוג האלה יחד למרות האלימות. פעם פסיכיאטר הזהיר אותי מפני ניסיון שלי לפקוח את עיניה של שבויה במלכודת נישואין שהיו אומללים, לדעתי (למרות ששם הבעיה לא היתה אלימות).
הוא אמר שאחרי שהיא נמצאת איתו כמה שנים, אין שום טעם לשכנע אותה שהנישואין אינם טובים עבורה. היא חיה שם ורואה את כל מה שנראה מבחוץ ויותר מכך. הקשר הזה הוא חשוב עבורה, אחרת היתה מוותרת עליו מזמן. הרי אינני הולך ומגלה לה שקיימת אפשרות לניתוק הקשר. היא יודעת זאת והחליטה אחרת. |
תקווה בצל הפחד
