  
  
  
|
 |
|
||
  לא לפרסם שמות |
|||
|
|||
אני הייתי מוטרדת מינית, ולא העזתי לפנות בתלונה כי סברתי שיהיה לי קשה להוכיח זאת. כיום כבר מאוחר. לפסק הדין בניתן ובו איסור פרסום שמות המתלוננות יש חשיבות עצומה, והוא צודק. נשים כמוני צריכות לקבל עידוד לחשיפת האמת. העידוד הזה לא יכול להיות אם אני אהיה בסכנת חשיפה. הנשים הנואלות שרקמו מזימה נגד גבר נקי מעוון, גורמות נזק בראש ובראשונה לנשים כמוני, אבל פרסום שמותיהן יגרום להרתעה נוספת [נוספת על אלף סיבות אחרות להרתעה]. לכן, כמו המיעוט בפורום זה, אני חשה סלידה מהנשים הנ''ל אבל תומכת בפסק הדין שלא אפשר פרסומן. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא לפרסם שמות |
|||
|
|||
עכשיו זה באמת כבר מאוחר. פסק הדין הזה אינו משרת אותך. כעת אחשוד בכל מי שמגישה תלונה על הטרדה מינית, היות שהמערכת מעודדת תלונות שווא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לפרסם שמות |
|||
|
|||
לק''י לפני מספר שנים קראתי בעיתון על סטודנטית חסודה אחת שהפרוטה לא היתה מצויה אז בכיסה שמצאה דרך מקורית לממן את לימודיה. היא היתה תופסת טרמפים ולאחר שהיתה נשארת לבד עם הנהג דרשה ממנו שיתן לה את ארנקו - ואם לא תתלונן עליו שהוא הטריד אותה מינית. היא היתה לוקחת את המזומנים שבארנק ומחזירה לו את הארנק עצמו. כל גבר מעדיף להפסיד את מעט המזומנים שבארנק ולא להסתבך במשפט הטרדה מינית. יום אחד היא פגשה בגבר קצת יותר קשוח ואולי כמות המזומנים שבארנקו היתה באותה עת גדולה במיוחד והוא הוביל אותה ישר לתחנת המשטרה בתחילה היא עמדה על גירסתה שהוא הטריד אותה מינית אבל לבסוף היא הודתה באמת שזו דרכה לממן את לימודיה באוניברסיטה. השוטרים לא הגישו נגדה שום כתב אישום אלא הסתפקו בנו נו נו ושלחו אותה להמשיך במעשיה. היום הגברת הנאוה הזו בודאי בעלת קתדרלה מכובדת ואולי עומדת בראש ארגון נשים כל שהוא שנלחם בהטרדה מינית. האינטרס הציבורי הוא לפרסם ברבים שמות של נוכלות כאלו ולהעניש אותן בכל חומר הדין. הסתרת שמותיהן רק מזיקה למלחמה בהטרדה מינית. והטרדה מינית היא באמת עול ופשע אבל אין לזה ולא כלום עם תפירת תיקים ועלילות דם בזויות. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק היית צריך להחליף כותרת ל ''לפרסם שמות'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאו דווקא |
|||
|
|||
סביר להשאיר את כותרת ההודעה שאליה מגיבים ולנתח את ההודעה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לפרסם שמות |
|||
|
|||
נכון, אבל מהמקום בו אני נמצאת ברור לי לחלוטין כי מצד אחד אין לפרסם שמות, ומצד שני יש לנקוט בצעדים נגד כל מעידי השקר, והדבר בסמכות המדינה ואפשר לעשותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הגיון עקום |
|||
|
|||
לק''י הגיון עקום - מדוע אין לפרסם שמות? מפני שאישה שבאמת הוטרדה תחשוש שמא שמה יפורסם. ולמה היא תחשוש? מפני שאישה שטפלה עלילה על גבר שמה פורסם. באותה מידה ניתן ללכת בכיון הפוך - צריך לפרסם את שמותיהן של כל המתלוננות. למה? כי אם יטפלו על גבר עלילה לא יפרסמו את שמות הטופלות. (כמו שקרה באמת במקרה שלפנינו) לכן צריך לפרסם גם את שמותיהן של נשים שבאמת הוטרדו. כדי שלא יקרה מקרה שנשים שטפלו עלילה על גבר שמן לא יפורסם. נשים שהוטרדו באמת צריך להגן עליהן ככל האפשר. נשים שטפלו עלילת שקר צריך להוקיע אותן ככל האפשר. גברים שהטרידו מינית צריך להוקיע אותם ככל האפשר. גברים שטפלו עליהם עלילה צריך להגן עליהם ככל האפשר. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לפרסם שמות |
|||
|
|||
מוטרדת יקרה. כל עוד מתנהל הליך משפטי - בוודאי שאסור לפרסם את שמות המתלוננות. כך גם אם הורשע הנאשם - או זוכה מחמת הספק בלבד. ואפילו אם זוכה זיכוי מלא - כתוצאה מחוסר הבנת כוונותיו מצד המתלוננות, או מחלוקת משפטית לגיטימית שנפסקה לכאן או לכאן - גם כאן הייתי מהסס אם לפרסם. אך במקרה של עלילה מכוונת ומרושעת מן המסד ועד הטפחות - יש לפרסם ולהוקיע לדראון עולם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי