  
  
  
|
 |
|
||
  כולה על רגל אחת? |
|||
|
|||
וואו, זה היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי. בלי משתנים תלויים ובלתי-תלויים, בלי לקרוא דו''חות של סוכנים, בלי לעבור על צילומי-לוויין ממחנות-אימונים, בלי לחקור עצירים משכם. רק דבר אחד חסר לי, אם כן: על פני איזה פרק זמן לבדוק? הרי כשמדובר על פיגועים נגד ישראלים בסיני, מדובר על מה שנקרא ''מאורעות נדירים'', ולפי מה שסיפרו לי פעם, הסקה סטטיסטית ממדגמים של מאורעות נדירים (או בעלי הסתברות נמוכה) היא עסק לא פשוט. מי שסיפר לי על זה עושה את עבודת הדוקטורט שלו בתחום הזה של מאורעות נדירים. אני אבהיר מה הבעיה: נאמר שהיו שלושה פיגועים, ב-1980, ב-1990 וב-2000. אם נסתכל על התקופה 1/1/1979-1/1/2001 נקבל 3 פיגועים ב-22 שנים, בערך 0.14 פיגועים לשנה. אם נסתכל על התקופה 1/1/1981-1/1/1999 נקבל פיגוע אחד ב-18 שנים, כלומר בערך 0.06 פיגועים לשנה - פחות מחצי, רק בגלל שינוי זעום בבחירת המדגם. ממילא, נראה שהסיכון אינו קבוע לאורך פרקי זמן ממושכים (אני מסיק זאת מכך שהאזהרות של מטה לוט''ר משתנות בתכיפות של שנים בודדות ואף חודשים), כך שמדידת הסיכון לפני שנתיים אולי אינה הגיונית. אם תמדוד רק לפי החודש האחרון, סביר שתקבל גרף שנע בין שתי מדרגות - רוב הזמן הסיכון הוא אפס, ומדי פעם הוא חיובי למשך כחודש. אני מקווה שזה לא מה שמטה לוט''ר עושה. אגב, לשיטתך, נכון ללפני 24 שעות, היכן מסוכן יותר, בסיני או באוטובוס עירוני בירושלים? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| והשאר צא ולמד |
|||
|
|||
זה נחמד. יכולת לראות מה קורה על פני כל קיומה של הציוויליזציה ולהגיע למסקנה שהכל בסדר. אבל לוט''ר לא אמרו לא לבקר בסיני אף פעם. הם המליצו לא להגיע לסיני בתקופת החגים שהתחילה בערב ראש השנה ומסתיימת בשבת שאחרי סוכות, כלומר מה-15.9.2004 עד 9.10.2004. המציאות הוכיחה שהם צדקו. סיני היה המקום המסוכן ביותר בתקופה הזו. מה קרה באריאל בתקופה הזו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והשאר צא ולמד |
|||
|
|||
יפה, אתה חוזר על מה שאמרתי בתגובתי האחרונה. זה בדיוק העניין, מה שזה לא יהיה שהם עושים בלוט''ר, זה לא ''מספר האנשים הנהרגים ביחס למספרם הכולל של האנשים בכלל''. זה משהו שאני הודיתי שאני לא מבין בו. אתה מצדך בינתיים החלפת את ''מסוכן'' ב''יש סבירות גדולה יותר להיהרג בו'', אבל זה לא קידם אותנו כהוא זה. על שלוש השאלות שלי בתגובה 52922 טרם ענית (אולי ניסית לענות על השלישית, אבל עכשיו חזרת על ההסבר שלי למה זו לא תשובה טובה). כשתענה, אולי אפשר יהיה להמשיך משם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והשאר צא ולמד |
|||
|
|||
''איפה יותר מסוכן - על אוטובוס עירוני בתל-אביב או על אוטובוס עירוני בנתניה?'' לא יודע. איפה יותר מסוכן - בסיני בתקופת החגים או באריאל בתקופת החגים בשנת 2004? על זה אני יודע לענות וגם אתה. ידענו עוד לפני הפיגוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לכאורה ענית על שאלה שלא שאלת... |
|||
|
|||
השאלה עליה אתה מתדיין היא: איפה יותר מסוכן....? השאלה שענית עליה כאן היא: איפה ''היה'' יותר מסוכן...? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מטרות קשות מול מטרות רכות וחוסר שליטה |
|||
|
|||
בניגוד לתאונות דרכים, הנושא הקריטי כשמדובר בטרור, היא לא סטטיסטיקה נייחת, אלא התפתחות מגמות. מבחינה זו, הבנתם של הכותבים והממליצים מאפיינת את הסברי השטח לתופעות המאפיינות חלק גדול מהעיתונות הישראלית. השאלה היא לא מה היא הסטטיסטיקה השנתית, אלא כיצד מתפחות מגמות, ובלשון מטימטית - המגמה השולית בנקודת זמן. כאן, בנושא המגמה השולית, יש להבחין במספר גורמים סיבתיים: 1) האפקט המצטבר של הלוחמה בטרור ב-4 השנים האחרונות: הפלשתינאים משלמים מחיר כבד, גם מבחינת חיסול מנהיגותם הבכירה, וגם במימדים אחרים, כתגמול לטרור. 2) הניסיון המצטבר של הלוחמה בטרור: בישראל רמת כוננות גבוהה. שפע של אמצעי נגד (כגון החומה) וונוכחות צפופה של גורמי ביטחון. 3) על כן, ישראל מצטיירת כמטרה קשה. עקב כך, הצפי לטווחים בינוניים הוא מעבר הטרור הפלשתינאי למטרות רכות. 4) סיני היא מטרה רכה כזאת, וגם מקומות נוספים בחו''ל: שטחים נירחבים ודרכי גישה פתוחות של טרוריסטים, כוננות והיערכות נמוכה יחסית וכיוצא בזה. 5) חוסר שליטה: בהשוותינו פיגוע בסיני מול פיגוע באריאל, הרי שבפיגוע בסיני הישראלי חסר שליטה בפרמטרים מרכזיים של המצב. בעיקר: א) הזעקת כוחות מוכנים למקום במהירות מירבית, מייד לאחר ההתרעה/ראשית הפיגוע/ראשית מתקפת הטרור ב) סיוע מהיר לקורבנות הפיגוע לכן, מבחינת מגמה שולית וצפי עתידי, אריאל בטוחה הרבה יותר, הן בגלל א) ההערכות היעילה ב) הניסיון המצטבר ג) חשש הפלשתינים עקב ניסיון מצטבר של המערכה ד) שליטה במצב, כאשר מתרחש פיגוע אריאל היא מטרה קשה. מקומות בסיני הינן מטרה רכה. הניתוח כאן משמש למטרה דידקטית: הוא נועד להדגים את שיטחיותו של דיון המתמקד באופן שרירותי בפרמטר יחיד. עיתונאים כגון גדעון לוי, או בעל הכתבה במעריב שהובאה כאן, דומה ואיבדו זה מכבר יכולת לחשוב על יותר ממימד אחד בהערכת מצב מורכב. שטחיות שמשתלטת על העיתונות טועה, מטעה והרת נזק. קישור: מכת המדינה של האדונים הכתבנים הללו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מטרות קשות מול מטרות רכות וחוסר שליטה |
|||
|
|||
קשה להאמין לאיזו רמה מסוגל אדם המחשיב את עצמו כמשכיל להידרדר אליה כאשר הוא פוחד על התחת שלו. להפחיד אנשים השכם והערב ולכוון את הזעם שלהם לגורמים אחרים זה מתבקש?! החלק הכי עצוב בסיפור זה שהאדון ימשיך לישון טוב בלילה בעוד פשוטי העם חוששים מאיומיו. חלומות פז מר שרון. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי