  
  
  
|
 |
|
||
  את הקירות בונים הרוח והחול. להט הנשמה, רכות החתול |
|||
|
|||
וכוכבי השמים מתווים את הדרך שבשתיקה ובאהבה. עת למאבק ועת לשלום, אמר קוהלת. כל שכל מבין את המילה מאבק בהתאמה לאורחותיו. הטרפז גם נע קדימה, בכוח התמזגות עם גופי המיומן ונשמתי. ואת, את, משנה את נקודות הראות עם תנועת אור נוכחותך. והיקום כולו נע עם נערת הטרפז בטרפזה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מסקנות הן חומות המגינות על מבצר. |
|||
|
|||
שם ידורו מאבק ואימה. ושם, בחלון הקטן, כלואה הנשמה. הקירות שנבנו בחול ובדם יתפוררו לאיטם, ברוח התקווה הגדולה, שגם אם תתמהמהה, היא כבר כאן. ועכשיו טרפזית יקרה, ננוע הלאה, כי כבר בא הזמן. עמידה במקום היא צעידה לאחור - אמר חכם אחר (אולי סיני, אולי סתם חכמולוג). וברכה אחרונה לדרך: מי יתן ופאזל החיים לא יגמר לעולם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי