  
  
  
|
 |
|
||
  סתירה פנימית |
|||
|
|||
בס''ד. אם המלים ''נמשלות לגופות וטעמיהם כנשמות'' כדברי האבן עזרא, איך יתכן ששתי רשימות המלים - של השואל ושל המשיב - פרופ' לייבוביץ', הן רק מלים נרדפות ללא שוני מהותי ביניהן? ותחילת מבטא כל שפה אתן עוז למלמד אדם דעת לחשוב מחשבות, בורא ניב שפתיים לדבר צחות, השם כוח במשכיל להוציא מפיו מלים נמשלות לגופות וטעמיהם כנשמות. כשם שיש הבדלים בין גופות ובין נשמות (של בני אדם) כך יש הבדלים בין מלים שהן לכאורה נרדפות. לרובנו, דלי השפה, אלו אכן מלים נרדפות כי איננו יורדים לעומק משמעותה של כל מלה. אבל באמת, כל מלה מייצגת/מביעה פן מסוים דוקא, ולא אותו פן שמביעה/מייצגת חברתה שהוראתה דומה, אבל שונה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סתירה פנימית |
|||
|
|||
ליבוביץ השיב על דרך ההומור, רצו לעקוץ אותו בשאלה והוא השיב באותו מטבע ותקף בחזרה את השואל-עוקץ. ברור שידוע לליבוביץ מהו ההבדל בין כל שתי מלים מהמלים ה''נרדפות'' לכאורה. מה שמעניין הוא שזאת הוא עשה בגיל כה מופלג. ללמדנו כי ההווייה היומיומית היא העיקר - הוא טרח והשיב [גם מלחמה שערה] לכל פונה... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי