|
קשה להסיק מתוך העובדה שנמצא רוב לתקציב כי הציבור תומך בסעיף כזה או אחר.
מה שכן ברור הוא כי ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות הפרו את המחויבות שהמדינה לקחה על עצמה עם חיקוק חוק הבריאות הממלכתי, דהיינו לעדכן את סל הבריאות על פי מדד קבוע ויציב. ועתה ככל הנראה הגיעו מים עד נפש.
דבר נוסף שברור (למרות שקשה להוכיח אותו) הוא כי במאבקים הנוגעים לסל הבריאות יש מעורבות של אינטרסנטים. ודאי כי חברות לתרופות מעורבות בכך באופן מסיבי ויתכן כי גם גורמים נוספים. אני מעז לשער כי מעורב בכך גם כסף העובר מיד ליד.
קראתי בעתון כי לא נעשית כמעט עבודה בנושא הוצאת תרופות וטיפולים מיושנים מן הסל. הדוגמה שהובאה היא ההקצבה לניתוחי אולקוס שכמעט ועברו מן העולם ויתכן כי יש דוגמאות נוספות.
הבעיה הערכית המוצגת כאן - עד כמה חייבת החברה לתמוך בפרטיה - היא בעיה קשה ומורכבת. מה שברור לי הוא כי חברה חייבת למתוח את משאביה ככל שרק ניתן במקרים מהסוג הזה. האפליה בין עניים לעשירים היא בלתי נמנעת אך יש להתאמץ מאד להקטין אותה ככל שניתן במצבים של חיים ומוות, גם אם החיים המובטחים הם קצרים (בממוצע...).
בעיקר מדובר בחברה כמו בישראל. מדינת ישראל היא מדינה תובענית הדורשת מרוב אזרחיה מידה גדולה של הזדהות והקרבה לנוכח האתגרים והסיכונים עמם היא מתמודדת כבר עשרות שנים. הפירוק של האחריות הציבורית בכל המסגרות מביא עמו גם השתמטות של הפרטים ממילוי חובות. |
אני לא ממש מומחה לנושא אבל...
