|
לא, זאת לא דעתי | |||
|
|||
תלוי מאיזה צד אתה מסתכל. ההדרדרות הקשה בתיירות,למשל,לא קרתה בגלל בועת ההי-טק אלא בגלל המצב הבטחוני. הפסקת ההשקעות בארץ,קרתה גם בגלל המצב הבטחוני ולא במקצת. תקציב הבטחון גדל וישראל נאלצה לגייס כסף באמצעות (בין היתר)ערבויות אמריקאיות אשר תמורתן היתה מדינית. האילוץ המדיני גרר אילוץ פוליטי שהיה לו מחיר כלכלי,למשל מינוי שר אוצר מסוים או יו''ר ועדת כספים מסוים וכו. פה כוונתי למרחב התמרון הצר. | |||
_new_ |
את צודקת עין צופיה | |||
|
|||
התמרון הכלכלי בישראל הוא צר מבחינת העובי ועבה מבחינה הצרות. | |||
_new_ |
אתה טועה ומתרחק מהעניין | |||
|
|||
אם תבדוק את חלקו של ענף התיירות בתוצר תמצא שהוא קטן למדי. הנה קישור לנתונים, בהקשר הזה, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st14_03.pdf). אם נזכור שחלקם של הצרכנים המקומיים הוא לא קטן אז נקבל את הפרופורציה הנכונה. ההשקעות הזרות לא נפסקו אבל ירדו בהרבה גם בגלל המצב הביטחוני אבל הגורם היותר חשוב הוא גודל החוב הציבורי והפרטי. גם בהקשר הזה צריך לחשוב במונחים של ''ההפסד'' ביחס לסה''כ. תקציב הביטחון הוא כבר מזמן גדול מידי ואצ זה אומרים רבים שמבינים בנושא. אז גם אם האינתיפאדה העלתה את צרכים נוספים של הצבא, לא היה ממש הצריך תוספת תקציבית. ישראל ''נאלצה'' לגייס ערבויות בגלל מדיניות של אוברדראפט מתמשכת. התוצאה היתה שהאפשרות ללוות ממקורות זרים היתה אפסית. לכן ''להאשים'' את האינתיפאדה בהקשר הזה זה תירוץ. אין לי ספק שלקבלת הערבויות היה מחיר פוליטי-מדיני וכבר כתבתי על הנושא הזה: ''זהירות, מתנות והתחייבויות'' (דיון 2098). אם נזכור שבסמוך למועד אישור הערבויות ''המחיר הכלכלי'' היה האפשרות (המחודשת) לנצל מקורות מימון זרים למימון החוב הגדול מידי וגם ההוזלה המשמעותית של העלות (הריבית) שלהם. בקיצור, כמו שכתבתי קודם, למצב הביטחוני היתה השפעה שלילית על המשק אבל היא הרבה יותר קטנה ממה שאתה נוטה לחשוב. ''הצורך'' בערבויות לא נבע מהמצב הביטחוני אלא ממדיניות כלכלית לא נכונה (הוצאות > הכנסות) במשך זמן רב. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |