|
''חלון ההזדמנות לפלשתינים וליהודים הולך ונסגר. אם המובלעת הפוסט קולוניאלית האירופית האחרונה תיפול בחרב ולא תתפרק מרצון ותהפוך למדינה שוויונית ואזרחית, היא תוחלף על ידי משטר של נקם, לאומנות וקיצוניות דתית. בבנק הפלשתיני, כאשר התרחיש הבלתי נמנע הזה יקרה, חשבון העוולות יהיה כה ארוך וכבד, עד כי יהיה זה בלתי אנושי לדרוש מתינות, שיקול דעת ובנייה. ייתכן שאלה יבואו בהמשך - אבל אם לשפוט בכל רחבי העולם הערבי שעבר דה קולוניזציה באמצעות מאבק ולא פיוס, הסיכויים לכך הם קלושים. לכן מי שתומך כיום בזכות השיבה תמיכה מלאה מאמין שהחלון הזה עודו פתוח. מי שטורח, יכול להתחבר לרשתות הקשר הפוליטיות ולהבין שאכן הצוהר לא נסגר. מי שמדבר תמידות עם פליטים כאן, בשטחים ובגלות, יודע כי זה אפשרי וכי עדיין יש בסיס למציאות אחרת. מי שמבין זאת יודע את הפער בין עוצמת הפשע שבוצע בשנת 48' לחולשת תאוות הנקם הפלשתינית''. |
מניעיו האין-טלה-קטואלים של אילן פפה
