פיל סגול / טור אישי

מה זה?

(נכתב בתשובה למיכאל מ.שרון, 20/07/02 21:30)

למיכאל: תשובה לפוסט-מודרניזם

אורי מילשטיין (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 8:27)
בתשובה למיכאל מ.שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שתי מתודות מוליכות אל האמת:

א. חיפוש אחר אבני יסוד.
ב. תיאוריה מאוחדת.

רצוי לנקוט בשתיהן בעת ובעונה אחת.

גם בפרגמיטזם יש משהו וגם בקונבנציונליזם יש משהו. הפוסט-מודרניזם התלבש על שתי הגישות ודחק אותן לאבסורד. כך נהגו גם הסופיסטים היוונים ביחס לפילוסופים של הטבע שקדמו להם ושחפשו את האמת. אפלטון ואריסטו היו ריאקציה לפוסטמודרניזם העתיק והם הולידו את הפילוסופיה ואת המדע המודרניים.

אם המציאות פועלת על פי דפוסי התפתחות יסודיים, הרי שהגענו לשלב האפלטוני-אריסטוטלי בעידן המודרני. אני נוטל על עצמי את האתגר ומציע תפיסה חדשה, שתהיה תיאוריה מאוחדת המבוססת על אבני היסוד. אלה עיקריה:

א.קיום מבוסס על מידע איך לנטרל איומים המגלם בתוכו גם רצון לנטרלם.זה המידע היסודי והכל נגזר ממנו.
ב. מוסכם שניטרול איומים מועיל וגם לא יכול להיות מוסכם אחרת כי כל מוסכמה נגזרת מן המידע היסודי לעיל.
ג. מכאן שאמת היא המידע היסודי לניטרול איומים וכל אמת אחרת נגזרת מאותו מידע.

זה, מיכאל ידידי הפיתוח האחרון של ''תורת הביטחון'' ואני מציע אותו כחלופה לפוסט-מודרניזם.

_new_

אורי: אכן, עלינו לחתור לחקר האמת בשיטות רגישות

מיכאל מ.שרון (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 9:23)
בתשובה לאורי מילשטיין

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ובכל מחיר. ואם יאמר שמחיר האמת גבוה (למשל, פגיעה במיתוס ''חינוכי''), הרי ניתן להפעיל את הקריטריון הפרגמטי, ולאמר שאי האמת (המיתוס) נזקי - דהיינו לא מועיל, שהוא המהלך שאתה נוקט בגישתך.

שכן מה נזקי יותר מהאיום לביטול החיים?
זהו נזק או מחיר אינסופי במהותו, דהיינו הנזק האולטימטיבי, המגמד כל נזק אחר. כך, פרספקטיבת השרידות הינה גם פרספקטיבת המחיר האין סופי, הנזק האין סופי.

ואם יאמר, שקשה במקרה נתון לדעת מה האמת, אך קל לדעת מה מועיל (הגישה הפרגמטית), והמיתוס הינו למשל ''מועיל'', הרי ניתן לאמר שבטווח הארוך המיתוס נזקי לעצם החיים.

יוצא שהמחיר האין סופי שהוא פרספקטיבת השרידות, מצדיק כל מחיר (המתגמד ליד המחיר האין סופי) לחקר האמת.

את התופעה הזאת, של שאיפה לחקר האמת בכל מחיר, אף שהמחיר כואב, מצאתי במחקרי אודות היכולת לחלוקת קשב, כמאפיין את ה''מארגנים'' - אלה בעלי היכולת לחלוקת קשב ואינטליגנציה סימולטנית גבוהה (בספרי ''חלוקת קשב'' 1997).
מאידך, הנמוכים בחלוקת קשב מתגלים כנוטים לדגול בעמדות מסוג:

1) לא טוב להיות יותר מדי סקרן בחיים
2) לא תמיד צריך לדעת מה קורה: הרבה פעמים טוב לא לדעת.
(ראה פרק האישיות בספרי, בסעיף ''עמדות כלפי ידע'')

_new_

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.