  
  
  
|
 |
|
||
  בורות היסטורית ונימוקים לא הגיוניים |
|||
|
|||
אין קשר בין אימפריות וגיוס חובה.ברוסיה , בברית המועצות בגרמניה האימפריאלית היה גיוס חובה. בבריטניה בתקופה האימפריאלית שלה היה גיוס חובה ואילו כיום אין. גיוס חובה נועד לאפשר למדינות עניות או במלחמה להחזיק צבא גדול בהוצאות נמוכות. הבה ונבחן את ה''חובה'' הזו - כל הערבים פטורים מגיוס - כל החרדים פטורים מגיוס - אחוז המשתמטים בתואנות שווא הולך וגדל - בקרב הנשים המצב עוד יותר חמור. - ישנם סרבנים משמאל המתנגדים אידיאולוגית לשרת בשטחים - הסרוב מימין קורם אור וגידים לנגד עינינו. אין שום דרך מעשית לכפות על הציבור החרדי לשרת בצה''ל. כפי שאנו רואים בדבריו של סגל, גם בקרב הציבור החרד''לי הולכת וגוברת הנטיה שלא לשרת. גיוס חובה - גורם לבזבוז בגיוס חובה - חלק גדול מאוד מהמשרתים הם חסרי מוטיבציה שמחכים לרגע השחרור בגיוס חובה - יש עידוד לתופעת הראש הקטן. לעניות דעתי עבר זמנו של גיוס החובה. באשר לרמת החיילים והקצינים. יצא לי להיות במגעים הדוקים עם הצבא האמריקני. בניגוד למיתוסים - החיילים שם היו חדורי מוטיבציה, חרוצים, מסורים, פטריוטיים בצורה מוגזמת, בעלי כושר גופני יוצא מן הכלל לעומת חייל צה''ל. קציני הצבא האמריקני היו מקצועיים יותר ומשכילים יותר ממקביליהם בישראל. לגבי ה''צפוני'' מתל אביב טיעונך מעניין, ובכן, הבה ונשתמש בקלישאותיך ונראה מתי המצב חמור יותר. היום: צפוני מתל אביב בנו של הקבלן י. משתמט מצה''ל ולומד באוניברסיטה בגיל 18 , משלם 8000 ש''ח לשנה דרומי משדרות משרת 3 שנים בצבא, קיבל חינוך לא טוב ואם הוא רוצה לקבל השכלה גבוהה ישלם 25000 ש''ח במכללה מחר: צפוני מתל אביב לא משרת בצבא, הוא לומד באוניברסיטה מגיל 18 ומשלם 30000 ש''ח לשנה - על חשבון אבא דרומי משדרות משרת בצבא בתפקיד קרבי, עם שחרורו מקבל מכינה לאוניברסיטה על חשבון המדינה ואחר כך לומד באוניברסיטה שהוא פטור משכר לימוד. האם המצב על פי הצעתי משתפר או מתקלקל? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רמי, אומנם יש הרבה היגיון בדבריך |
|||
|
|||
אבל יש גם מיספר הסתייגויות. לצורך ההשוואה, בארה''ב היה גיוס חובה בתקופת מילחמת העולם השניה והוא בוטל רק עם תום מילחמת וייטנאם (לפני כן היה גיוס חובה זמן קצר בתקופת מילחמת העולם הראשונה, ולפני כן בחלק מתקופת מילחמת האזרחים). היום יש כאן צבא מתנדבים מקצועי בעל רמה ומוטיבציה שעונה באמת על כל הדרישות שאתה מציג (זו טעות משוועת לקרוא להם ''שכירי חרב''). במקביל יש גם צבא מילואים גדול במיסגרת המישמר הלאומי, אותו ניתן לגייס בכל רגע כשיש צורך. לגודל יש משמעות. ישראל עשויה להימצא במצב בו עליה להעמיד באופן מיידי צבא בסדר גודל של כמה מאות אלפים לוחמים (אינני יודע את המיספרים המדוייקים, אבל אם אינני טועה זה היה סדר הגודל של הגיוס במילחמת יום כיפור). אינני בטוח אם ניתן להשיג את זה במיסגרת צבא מתנדבים בלבד במדינה שכל אוכלוסייתה איננה עולה על 5 או 6 מיליון תושבים. אם וכאשר ישרור מצב של שלום אמיתי בין ישראל לשכנותיה יהיה על מה לדבר. בינתיים זה לא המצב. השלום הקר עם מצריים, לצורך הדיון, יכול להפוך בהרף עיין למילחמה. למצריים יש ''צבא עומד'' (Standing army) של כחצי מיליון לוחמים. הדוקטרינה של יום כיפור על פיה גדוד מילואים אחד יספיק כדי לבלום שתי ארמיות של הצבא המצרי לא הוכיחה את עצמה. מעבר מהיר מדי מצבא חובה לצבא מתנדבים עלול להתגלות בדיעבד כשגיאה לא פחות חמורה מהרעיון של פרס, בעיקבות הסכמי אוסלו, ש''עדיף לבנות בתי מלון מאשר להשקיע בביצורים'' (דבריו אלה של פרס נאמרו על יישובי הצפון). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמי, אתה משמיט את האופציה הרצויה |
|||
|
|||
והיא הגברת האכיפה על המשתמטים וביטול חוק טל. אני מסכים גם עם אלמנט הגודל שתיאר בר-ניר. אם יווצר עודף של מתגייסים ( וזה בהחלט לא המצב כיום, נהפוך הוא), אפשר לקצר את השרות של אלה המשרתים במקצועות בהם יש זמן הכשרה קצר, ולצ'פר את אלה שמשרתים יותר. בכל מקרה הסיכוי לבטל כיום את שירות החובה באקלים הפוליטי הקיים, קטן יותר מהסיכוי להגברת האכיפה, שזהו כאמור גם פתרון נכון יותר לדעתי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי