|
אינני חולק על שורת הנימוקים שלך א' עד ח', כי אינני יודע מספיק, ואני מאוד מקווה שאתה צודק בכולם אם כי יש לי ספק רב.
בדבר אחד אני בטוח - כל המעשיה על הקשר בין ''החקירה'' של הפרקליטות לבין החלטותיו של שרון, היא שטות. ממדרגה ראשונה, עורבא פרח ותו לא. כבר הבעתי את דעתי בעבר שכל פרשת ''האי היווני'' היא קישקוש ברמה של גן ילדים וההלוואה ששרון קיבל מידיד אישי (אדם שאין לו כל אינטרס עסקי או אחר בישראל) איננה פשע כזה חמור (וודאי לא ברמה של עמותות ברק). שרון ידע שאין לו מה לחשוש מהגשת תביעה מפני שעדנה ארבל בעצמה הגישה בדצמבר 2003 (שבועות מספר לפני שאלייקים רובינשטיין פרש מתפקיד היועץ המישפטי) דו''ח מסכם שהמליץ לסגור את התיק נגד שרון. היא שינתה את דעתה בינואר 2004, כשמונתה לממלאת מקום היועץ המישפטי, בלי שהתגלו עובדות חדשות כל שהן. מזוז בהחלטתו לסגור את התיק הסתמך כמעט מילה במילה על ההמלצות של ארבל מדצמבר 2003 --- שווה לקרוא את הטקסט המלא של מה שמזוז כתב.
אני לא אומר ששרון הוא צדיק גדול, או שבניו אינם מושחתים. אבל אין פה ולא היה פה שום חריג מהשחיתות המקובלת בפוליטיקה הישראלית.
לא אנסה לנחש מה היו הנימוקים שהביאו להחלטותיו של שרון, אבל ללא כל קשר למה שאני חושב על עצם התוכנית, ה''חקירה'' נגדו לא היתה הסיבה. |
יש לי מספר הסתייגויות
