|
דברי אצ''ג וביאליק על ההתרפסות בפני צורר | |||
|
|||
אומר אורי צבי גרינברג: בתכלית הפשטות ובתכלית הגועל, הקרוא לשמחות בחצרות הפריצים, מפליא לרקד ריקודים של קדושה להנאת הפריץ הגוי. הוא, היהודי המטורף המנגן ''ניגונים נפלאים לכבוד הפוגרומים ולהוד הטבחים/ ולכל באי עולם: טיטוסים, פטליורים, מזמר אני את הזמר הנפלא: הוי, בואו אלי, שהשמחה במעוני; ערכתי שולחני מבשרי ודמי לכם וליהוה על אדמת הסלוים. היש אלוהים לן שטוב הוא מטיטוס ומני סולדטים על מפתני גבולות? אם ישנו - הוא בכין, הוא פחדן וטוב לו, כלסבא חולה, המחבוא בין עבים/מאימת פוגרומים בעיירות ישראל/מה שיך: אלוה? הי, בכין ופחדן יהוה שלנו על אדמת הסלוים ועושה לו ביצה מבכיו שבכנען. וביאליק בעיר ההרגה (אם עדיין לא התייגעתם): מנוסת עכברים נסו ומחבא פשפשים החבאו/וימותו מות כלבים שם באשר נמצאו. חלליכם חללי חינם/לא ידענו למה מתם ועל מי מתם ואין טעם למותכם כמו אין טעם לחייכם. חציר תלוש העם - ואם יש לתלוש תקווה? ועל בכיים ונאקתם אומר ביאליק: ככה תאנוק אומה אשר אבדה אבדה. פצעיכם נאמנים אבל תפילתכם רמייה. אל תצטרף אליהם ביללתם, אומר אלוהים למשורר ''יחללו לבדם צרתם - ואתה אל תחללנה. וכאשר פשטתם יד תפשוטו, וכאשר שנוררתם תשנוררו''. וב''אכן חציר העם'' אומר ביאליק על האופי הלאומי: הוא לא יקום אם לא יעירנו השוט/הוא לא יקום אם לא יקימנו השוד. | |||
_new_ |
דברי אצ''ג וביאליק על ההתרפסות בפני צורר | |||
|
|||
ככה זה במדינת ישראל שנת 2005 - חייל משוגע, שהוריו התחננו לצבא שייקח ממנו את נשקו, ושרצח ארבעה ערבים ואחר כך נרצח עלך ידם - אפילו מקום קבורה לא מצליחים למצוא לו. לעומת זאת, נער ''בן טובים'' שרצח בדם קר נהג מונית - הוא מתכונן לחיי החופש במדינה המטורפת הזאת. עד מתי? קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה. | |||
_new_ |
מה בין השניים הנ''ל לבין הרוצח בשפרעם? | |||
|
|||
אצ''ג וביאליק לא כתבו דבר בשיבחו של הרוצח הנלוז הזה. האמן לי. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |