  
  
  
|
 |
|
||
  אלכס: החולה מתה בשל בעיות תורשתיות, הניתוח הצליח. |
|||
|
|||
הצלחת הסיפור של פדימה סחינדל מתבטאת במרחק העצום שנמצא בין עמדותיה ה(פוסט-)מודרניות ובין המסורות של משפחתה המהגרת, וכל זה תוך דור בודד! כפי שטענתי, זהו בהחלט סיפור טרגי ומעציב בקנה-המידה האישי, אך גם סיפור האוצר בתוכו גרעין של אופטימיות ותקווה בקנה-המידה הקהילתי, שכן הוא מספק אסמכתא לטיעון שלי כי המצב הפוסט-קולוניאליסטי מביא לשינוי עצום בכל חברי הקהילות המעורבות, ומקדם ערכים הומניים באמת, ולא רק הומניים במתכונת הליברלית-קולוניאליסטית. פדימה סחינדל אכן נותרה מתה, אך היא איננה קורבן שווא של ''משחקי ליברליזם פוסט מודרני בלתי מחייב'', כדבריך, כי אם קורבן הריאקציה לתקופת הביניים של השינויים המבניים העמוקים שעוברים על העולם כולו, יהא זה הכובש או הנכבש, ''אירופה'' או ''המזרח'', לפי הדיכוטומיה הישנה. אביה של סחינדל ואנשי הימין הקיצוני החדש של אירופה נלחמים למען אותו הדבר - שימור מסורות העבר והגנה על ''הזהות הלאומית-דתית'' מפני העולם החדש הנרקם מול עיניהם הכלות, ושניהם נועדו לכישלון. בנוגע ל''תרבות המדינה המארחת'', דעתי היא כי תרבות זו משתנה מבסיסה, ולטובה, מעצם ההשפעה שהיא סופגת משלל התרבויות הזרות אשר משפיעות עליה מבפנים. אני מתנגד לגישת כפיית הערכים המערביים הנורמאטיביים, ראשית משום שאני חושב שהיא חסרת תועלת, ואין בכוחה להביא שינוי מנטלי אמיתי, אלא רק להגביר את הייאוש, ואף את השנאה, שבקרב בני המיעוטים שבאירופה, ושנית משום שאני מאמין כי הדיאלקטיקה התרבותית תביא לסינטזה מוצלחת יותר, בטווח הארוך, מאשר מערכת הערכים הליברלית-קפיטליסטית, אשר בנויה על הנחות הדומות לאלו שעליה נבנתה השיטה הקולוניאליסטית כולה. העתיד צופן בחובו הומניזם אמיתי, לא רק הומניזם לאדם הלבן, ו''חינוך'' בכפייה לכל השאר. יחד עם זאת, אני מודה בשלב זה כי קשה לתרגם את הבסיס תיאורטי למעשים פוליטיים ממשיים, וכי התוצאה תלויה במידה רבה בנכונות שני הצדדים להתפשר בטווח הבינוני. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי