|
או שעורכים דיון רציני, או שלא. עליך להחליט; אם אתה כותב בתגובתך הראשונה אליי כי ''ראשית, אני חושב שהשואתך לכנסיות בדרא''פ אינה מדויקת וזאת לפי ידיעתי מכמה סיבות'', ובתגובך זו טוען בראשה כי ''ראשית לא התכונתי להשוות בין הכושים לפלסטינאים או בין דרא''פ לישראל...'' – הרי שזה לא רציני לטעמי, וחבל.
אני חושב שהביקורת במאמרי זה מכוונת לדבר אחד בלבד: דחיית ה'אשמה' החד צדדית שגורמים שונים גלגלו לידי ישראל. אינני מוכן לקבל את הנראטיב השחוק והצדקני שמוצא את ישראל 'אשמה' בין היא מבצעת או לא מבצעת דבר נתון. מבני בתי כנסת לשעבר אלה אינם אומרים לי כלום, אולם אומרים הרבה לפלסטינאים שרק בגלל זה נתצו אותם ושרפו אותם, ומכאן התייחסותי לסימבוליקה שדברים אלה מייצגים.
זוהי גם הסיבה שצורת ה'איך' חשובה במקרה זה מצורת ה'מדוע', כיוון שלטווח בינוני היו מבנים אלה מסולקים, אבל לא בצורה מתוזמנת, מתוקשרת ומבזת סמלים מסוג זה. העובדה שסמלים אלה לא עאומרים הרבה עבורך ואולי גם עבורי, אינה מפחיתה מחישבות העניין, ולכן יש להתבונן [גם] מאותה זווית אפורה שאני מציע.
היותי מבחינת דיעותיי בשמאל הישראלי המתון אינה הופכת אותי למקדם נראטיב פלסטינאי כהוא זה, עם או בלי ברכת כוהני המוראליזם האקטיביסטי המכוונים את הביקורת לצד אחד בלבד. |
זווית של ראייה
