| יהודית היקרה, מהרגע שהצד השני נוקט בגישה מאיינת כלפינו, הרי שהוא מאפס את כבודנו.
כבוד הוא ביטוי של המשקל (האונטולוגי) שהזולת מייחס לנו. ביטויו האוביקטיבי של הכבוד הוא קבלת תמורה הולמת בעבור תוצרינו, שמירת זכויותינו כולל זכויות הקניין שלנו, וכיבוד חופש הפעולה שלנו.
מיעוט הכבוד הוא ההרשאה לרמוס, לנכס, להגביל מרחב הפעולה, לדכא, ולאחר כל הפורענויות הללו, להתעלם מאיתנו כאילו היינו אוויר (או אד בארובות של טרבלינקה).
כשמגמתך ג'נוסייד, פועל יוצא מכך היא ראייתך כבן בלי כבוד (ניקלה). כשהמגמה היא לנכס טרם או לאחר הג'נוסייד את קנייניך (כפי שראינו בביזה בגוש קטיף, המזכירה את הניסיון לקחת מיישוע הצלוב כל בדל של קניין), אז בוודאי שישללו את כבודך.
מגמות מאיינות שוררות גם בישראל כפי שכתבתי על כך לא מעט
|