  
  
  
|
 |
|
||
  שמחתי לקרוא את דבריך |
|||
|
|||
לפמיניזם יש אינספור מלבושים. אני בוודאי אישה בעלת מודעות פמיניסטית ואני ללא ספק אישה שפויה. ישראל, אינני יודעת למה אתה מתכוון באמרך: פמיניסטית שפויה ואשמח מאוד לקבל את תשובתך לכך. בכל אופן, שנינו יודעים כי הגדרות זה דבר בעייתי וללא ספק יחסי. על פמיניזם שמעתי לראשונה כאשר הגעתי למקלט לנשים מוכות בחיפה עם שלושת בניי (תאר לך שברחתי עם תאומים בני שלושה וחצי חודשים וכדורגלן לעתיד בן שנתיים). הגעתי לשם מחוסרת-כל עם הבגדים שלגופי. מי שהקים את המקלטים בארץ הן הפמיניסטיות. אני וילדיי חבים להן את חיינו במובן רב ונרחב. מי שדאגו לי, תמכו בי וסייעו לי בתחילת דרכי החדשה - היו בעיקר נשים בעלות מודעות פמיניסטית. לו הייתי בעלת מעמד שווה לגבר בבית הדין הרבני - דרכי הייתה קלה בהרבה. רק שתי עובדות אלה שציינתי מספיקות לעשייה פמיניסטית (SO CALLED). בכל אופן - שתי עובדות אלה לא הפכו אותי ל: שונאת גברים או לשונאת המדינה, או לשונאת דתיים ודת. את קורותיי כולל את הביקורת (גם על הפמיניסטיות) ואת המסקנות פירסמתי בספרי ''כלה ונחרצה'' אשר נלמד כיום בפקולטה למשפטים, לעבודה סוציאלית, לחינוך, לספרות, לאנתרופולוגיה, במשטרה ועוד. הדבר מעיד על ספר שפוי ומאוזן. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה שאת מתארת |
|||
|
|||
איננו מה שאני מכנה ''פמיניזם''. זה בהחלט תחום שחייב היה לקבל טיפול מזמן ועדיין נותר הרבה לעשות בו. אפילו שולמית אלוני בתחילת דרכה עשתה רבות ויש לזקוף לזכותה הישגים רבים במובן החיובי. אני מתייחס לאלו שמנסות לבנות קריירה פוליטית או אקדמאית באיצטלא של מאבק למען ''שוויון זכויות'' לנשים. זה על קצה המזלג, כי אני לא רוצה להקדים את הדברים שיופיעו במאמר שלי כאשר יובל יועיל להעלות אותו בפורום. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי