  
  
  
|
 |
|
||
  אשתדל לענות לך (אם כי לא לפי הסדר) |
|||
|
|||
ראשית, יש הרבה שחורים שמוצאם באיים הקריביים (מוצאו של קולין פאואל הוא מג'מייקה), יש שחורים (לא רבים) מאוסטרליה וניו זילנד. יש שחורים שהגיעו מהתת יבשת הודו/פאקיסטאן. זה בולט כשמסתכלים מעבר לצבע העור - תווי הפנים ומבנה הגוף שונים. הרבה לבנים לא מודעים לכך כי גם השחורים שמוצאם מאפריקה לא נראים כולם אותו הדבר. דבר שני, אני מציע להוציא מהדיון את האפלייה נגד הערבים בישראל. ישראל שרויה במצב מילחמה, וגם בחברות פרטיות וממשלתיות העוסקות בנושאים אזרחיים למהדרין, כמעט שאין מצב בו לא קיים איזה שהוא קשר ביטחוני. אי אפשר לכן לנתק את האפלייה נגד הערבים ממצב המילחמה. וזה רק יגרור את הדיון כאן לפסים אחרים. מבחני ה SAT, הראו מגמה ברורה של ייתרון לגברים בחלק המתימטי. היום די מקובל כאן ל''שקלל'' את הנושאים השונים כדי ל''תקן'' את זה. אף אחד לא מודה בזה, אבל זאת המציאות. מה שנכון הוא שתוצאות מבחני ה SAT אינן מבטיחות הצלחה. גם לא לכל מי שיש מנת מישכל גבוהה מובטחת הצלחה אקדמאית. בדרך כלל זה עובד רק בכיוון אחד (מה שמכונה במתימטיקה ''תנאי הכרחי'') - כמעט לא קורה שמי שיש לו מנת מישכל נמוכה (מתחת ל 115) או שתוצאות מבחני ה SAT שלו הן מתחת ל 700 יצליח לסיים אפילו את לימודי התואר הראשון. העסקת קרובים, רעה חולה של המשק הישראלי, איננה מתבטאת בהכרח באפלייה נגד נשים. אני בהחלט מסכים אתך שהעדר נוכחות של נשים במועצות המנהלים של חברות היתה בעבר תוצאה ישירה של אפלייה, ורבים הועדפו למרות שלא היו להם הכישורים ההולמים על פני נשים. נדמה לי שהיום זו היסטוריה (אולי אני טועה). אני יכול לספר לך כאנקדוטה מיקרה מהתקופה שעבדתי בחברת אלסינט. אחד מהאינדיקטורים של המעמד היה הזכות לרכב חברה, שהיתה חלק אוטומטי של התנאים למנהלים מדרגה מסויימת ומעלה. אחד ממנהלי החברה הבכירים ראה במניעת מתן רכב לאישה משימה אישית, מה שהוא בבחינת ''על גופתי'' (לא אנקוב כאן בשמו, אבל זה לא היה סוחמי). הוא הפך שמיים וארץ למטרה הזאת. זה לא עזר לו, וכדי לזרות לו מלח על הפצעים הוא אולץ לחתום אישית על האישור למתן רכב חברה לאישה הראשונה שהגיעה למעמד (גם כן תרגיל אופייני לסוחמי). לגבי הבטחת ייצוג שווה כשמדובר בתחומים כמו רפואה או הוראה ומחקר אקדמאיים, זה לא פשוט כמו שזה נשמע. זה יחסית קל לביצוע כשמדובר במיקרים בודדים Case by case, זה משתנה לחלוטין כשמדובר במסות. המציאות היא שמסיבות שכלל לא קשורות לאפלייה מספר המועמדות יותר קטן מלכתחילה. רק בשבועות האחרונים התפרסמו כאן כמה עבודות שחקרו את המצב בין סטודנטיות מצטיינות בשורה של אוניברסיטאות יוקרה Ivy league, ולמגינת ליבן של מנהיגות הפמיניסטיות, אחוז מדהים מהן הצהיר שעם תום הלימודים, בכוונתן לדחות את התחלת הקריירה ולהתמסר לחיי מישפחה למרות שהן יודעות שזה יפגע בסיכוייהן להגיע רחוק. לדוגמא קישור למאמר בנושא שהתפרסם ב 20 לספטמבר בניו יורק טיימס: http://www.nytimes.com/2005/09/20/national/20women.h... לסיום, יהודים סבלו מאפלייה קשה בעיקר במיגזר הפרטי. הם לא יכלו להתקבל למועדוני יוקרה, הבנקים הגדולים נמנעו מהעסקת יהודים בתפקידים בכירים, חברות גדולות לא כללו אף יהודי במועצות המנהלים, וגם משרדי עורכי דין יוקרתיים בעסיקו מעט מאוד יהודים. באוניברסיטאות רבות היה נומרוס קלאוזוס גם בשורות הסגל וגם בין הסטודנטים. היהודים יצאו מזה ללא אפלייה מתקנת. גם בני מיעוטים אחרים (בעיקר סינים, קוריאנים, יפנים והודים) התגברו על הפיגור ללא אפליה מתקנת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כבודו מגלה בורות מסוימת |
|||
|
|||
השחורים שמוצאם מג'מייקה הגיעו לשם מאפריקה בתקופת סחר העבדים. האיים הקריביים היו תחנות של סחר בעבדים. אלה מאוסטרליה ומניו זילנד ובוודאי ההודים אינם מוגדרים כאפרו אמריקאים. לכן ההגדרה של אפרו אמריקנים היא הגדרה נכונה בעוד הגדרה המסתמכת על צבע העור אינה כזו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי