| כאשר אתה מציג פרשנות כציטוט, כפי שעשית במקור, במאמר ''מוסר של נבלות'' (דיון 1826), פשוט סילפת. צחוק הגורל שאתה מתלונן על מוסר..... הרי נהגת בצורה לא מוסרית בהצגת דברים כציטוט, שכאילו ספירו כתב. לכן צדקו רפי וספירו שטענו שהדברים כפי שהצגת לא נאמרו. זה עדין נכון גם עכשיו.
הזיבולים שלך על זה שהפרשנות שלך היא נכונה לא שייכים לגופו של הטיעון שלי, למרות שאני חושב שאתה טועה בגדול. זה נכון במיוחד כאשר אתה מפרש את עמדתו של ספירו.
הצרה שלך היא שכל פעם שאתה מתייחס לעמדה שמציג ספירו אתה חייב לערבב את הדעות הקדומות שלך, אם זה רלוונטי או לא. במקום לבחון את דבריו לגופו של עניין אתה בוחן אותם על פי הדעות הקדומות שלך - לגופו של אדם.
יכולתי להשתמש בתרגיל שעשה יוסי גורביץ (תגובה 37119) שמדגים היטב את מה שאתה עושה בקשר לספירו. אבל אז גם אני אתייחס לגופו של אדם ולא לגופו של עניין וכל נושא הביקורת שלי יאבד את ערכו. |