|
אני סבור שהשקפות ודעות לא תמיד צצות בעלמא מתוך מעין ''שכנוע פנימי''. שהרי כמעט כל השקפה וגישה ניתמכת בבסיס חזק של טעונים, ויכולה לגייס לתמיכה בה טעונים חזקים המבססים אותה.
אלא, שכאשר אנו רואים נטייה בכוון מסויים של גישות, יש לחפש את האינטרסים הכלכליים שהשקפה זאת מגבה. כאשר בחברה כלשהי עולים כוחות כלכליים חדשים, מייד צצות גם ההשקפות והגישות הנותנות גיבוי אידאי למגמות הכלכליות.
כך איפוא, מכיוון שבישראל בשנים האחרונות התעצמו מאד מגמות הפשע המאורגן והון הסמים, והמשאבים הזורמים במסגרתם מהווים כיום חלק מרכזי מהת.מ.ג. (השחור), מוטות השקפות רבות כיום לכוון התומך בכלכלת הפשע והסמים.
כך, יצוצו השקפות דטרמיניסטיות בתצורתם החזקה ביותר (והרי יש בפילוסופיה hard determinism ו-soft determinism ) אלא שכאן שוב תופיע, עם התעצמות כלכלת הפשע, השקפת הדטרמיניזם הקשה בגרסתה הוולגרית ביותר, שכבר נידחתה על ידי רוב ההוגים הנחשבים במערב עוד בשנות ה-60 וה-70.
גם השקפות הדת יוטו בכוון של תמיכה בפשיעה, תוך עוות ו''פרשנות מחדש'' של השקפות מוסריות איתנות הרווחות במערב, שמיצידן נועדו ליצור אקלים ציבורי הממזער עבריינות. זאת כאשר האמונה הדתית מוצגת בהקשר תועלתני קיצוני (כפי שעושה כאן מגיב באתר, מר דהרי, כמדומני, ואף המוסר נעשה עניין הכפוף לשיקולי תועלת ואושר, אך קצרי טווח (וחשוב להדגיש זאת) בניגוד להשקפות היוטילייניסטים (הפילוסופים התועלתנים) הבריטים, כגון ג'והן סטיוארט מיל או הרברט ספנסר. |
כלכלה והשקפות
