|
תודה על ההערות.
אכן, אסיריאנים הם האשורים בעלי ארץ סוריה וצפון עיראק, שנותרו נוצרים. תהליכי האסלאמיזציה הם כּוליים, כלומר המרת הדת לאסלאם היא גם המרת הלאום, בדומה ליהדות,. ולכן ככל שהאסלאם התפשט בעממי קדם במזרח התיכון, הם יצרו מכנה לאומי ערבי מוסלמי רחב כנגד עממי העבר שהתנצרו פני כן. מאחר שלאסלמיסטים היתה מאסה קריטית גדולה יותר ומוטיבציה ליצא את הדת בחרב, הם נחלו הצלחות בכל המזרח הקדום. הזהות הלאומית הערבית הזאת התחזקה והתממשה במאה ה- 19 בעיקר כתגובה לאימפריאליזם המערבי. האסירייאנים נותרו בשוליים משום שדבקו בנצרות. יתרתם התמזגו בערביות ע''י קבלת האסלאם.
תהלכים דומים אנחנו רואים במצרים. הקופטים שהם צאצאי הקהילה הנוצרית מצרית העתיקה של אלכסנדריה (חיבור של הגירה זרה – יוונית, רומית, יהודית ומצרית מקומית) דוכאו וצומצמו במאה השנים האחרונות. |
פרקש, המאמר נכתב ע''י גבר ולא אישה
