| אבל זה רק בגלל שהיו אומות אנטישמיות ממנה. האנטישמיות בפולין תפחה בדיוק לקראת המלחמה.
הגרמנים לא פעלו לבדם, ובכל מקום בו היו הם פעלו בסיוע של אנשים וארגונים ממדינות שונות. אין עם אירופאי כבוש אחד שחף מהאשמה. היו שעשו זאת, הרבה פעמים בהנאה יתרה מזו של חבריהם הגרמנים.
אפשר לומר שגם בקרב הגרמנים, לא כולם היו אנשים רעים. הרי אנחנו מכירים את הסיפור שאנשים נכלאו במחנות עבודה כי התנגדו למשטר. והיו גם חסידי אומות עולם. וגם חלק מאלה שלא פתחו את הפה ומחו כי פשוט פחדו. אבל הרוב הגורף תמך היה אדיש לעניין היהודים, רבים שנאו את היהודים וחלקם שיתף פעולה עם נאציזם. בפולין לא רק שפולנים הועסקו ע''י הנאצים שעבודות שמירה, מרדף, איתור והסגרת יהודים אלא היו גם תנועות שתמכו בנאצים. אפילו המחתרת הפולנית הגדולה, 'ארמיה קריוביה' – 'צבא המולדת' – היה מלא באנטישמים שראו את היהודים מובלים מנגד ולא הרימו יד נגד, כי חשבו שזה טוב לפולין.
מה שייחד את יהודי פולין מיתר יהודי מדינות אירופה, כמו שאמרת, הוא גודלם היחסי. ב-1939 היו בורשה לבדה כ-400,000 יהודים שהיו שליש! מהאוכלוסיה בבירה הפולנית. והם גרמו לשיגשוגה של העיר. וגם של המדינה. כלומר, ליהודים היתה מסה קריטית, אם אפשר לומר זאת, שגם אם היתה אנטישמיות בפולין, היא בעצם היתה חסרת יכולת עצמית לפגוע בהם. רק כוח דורסני חיצוני יכול היה לגרום וגרם לשינוי.
עד אז יהודי פולין החילוניים, שהיו לפחות חצי מן היהודים, ראו עצמם פולנים לכל דבר, והם חזרו על התהליך שקרה ליהודי גרמניה 100 שנה לפני כן, תהליך הטמעות בעם המארח. |