| בדמוקרטיות העממיות, בהם היה חופש יחסי של הגירה (בניגוד לבריה''מ) הרבה מאד יהודים שנישארו שם מרצונם, היו קומוניסטים, ועבדו בממשל הקומוניסטי ובזרעותיו השונות. האומה הכובשת, רוסייה, חששה שבארצות הכבושות יזהו את הקומוניזם עם שלטון היהודים, ולכן, במגמה להוסיף פופולריות עממית לשילטון הקומוניסטי בדמוקרטיות העממיות, רוסייה הורתה לסלק את היהודים ככל שניתן מהאדמיניסטרציה ומהמפלגה. זאת כאמור, אחרי ההתקוממות כנגד הקומוניסטים ב-56 ושנית ב-68.
בבריה''מ, בה היה משטר דיכוי ופיקוח חזק של הק.ג.ב, לא היתה כזכור מעולם התקוממות עממית כזאת כנגד השילטון. בנוסף, לא היתה אפשרות הגירה מבריה''מ, ולכן, רוב היהודים עבדו במקצועות חופשיים, לא היו קומוניסטים, ולא זוהו כמעט עם המשטר השנוא. לכן לא היה שם צורך ב''טהור'' הממשל מיהודים. זאת למרות שב-53, סטלין, לפני מותו חשב לעשות זאת במידה מוגבלת. |