  
  
  
|
 |
|
||
  לשונך מעוותת את המסר |
|||
|
|||
זה נכון שכדי ''להמשיך הלאה יש להתייחס פרגמטית לתיאוריות חיוביות שעדיין לא הופרכו , אבל יש לזה ערך אינסטרומנטלי בלבד, ואין [בפירוש] אין להתייחס לכך כאל ''ידע'', ביחוד לא בהעדפה של תיאוריה אחת על תיאוריה אחרת. זה שאינך יכול להעלות על הדעת התקדמות מדעית ללא ''שפה חיובית'' זה בגלל שהתובנות של פופר לא חדרו מבעד לתחום המדע ולא השפיעה את השפעתה על חיינו. מה שחשוב לי בשלב זה של הדיון, שאין דרך לשקלל בין תיאוריות שעדיין לא הופרכו למעט הערך השימושי שלהן, וזה תלוי בתנאים ומשתנה עם התנאים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שכן להתייחס לכל תיאוריה כאל ''ידע'' |
|||
|
|||
מרוקן את המשמעות של המושג מתוכן. לשם כך יש מילים פחות חזקות, כמו ''סברה'' ''דעה'' ועוד. מה שיפה זה אי ההזדהות של מדען [יוצר תיאוריות] עם יצירותיו ונתינת הזדמנות לשים דגש על השאלה, על מצב הבעיה שממנה מורכב הידע האמיתי ולא מנהתיאוריות שזמינות לנו ברגע מסויים ושטובות לשימוש זה או אחר. מצד שני אין זה אומר שאין שימוש לתיאוריה שהופרכה. למשל בכל יום אנחנו קוראים בעיתון על ''זמני שקיעת החמה''. ובו בזמן הידע שלנו אומר שהחמה לא שוקעת אלא מראה החמה נעלם מעבר לאופק. נתקלתי ביהדות בהוראות מסוג זה בדילמה בין ''לשון נקיה'' ו''לשון קצרה''. וההכרעה היא באופן השימוש. לאיזה צורך נאמר המאמר. אם לצורף לימודי הרי שיפה לשון נקיה ואם לצורך זכירה הרי יפה לשון קצרה. כך גם כאן, יש טעם ללמוד לומר ''זמן העלמות מראה החמה מעבר לקו האופק'', או לקרוא לכך ''זמן תופעת השקיעה'', ובכך אנחנו צועדים קדימה מבחינת הקטנת הפער בין הבנתנו את חווית העולם לבין אופן תיאורו בהתבטאויותינו. מכיוון שלדעת פופר [ואני מסכים עימו] תיאוריות יופרכו בשוליים [הגמרא היא דוגמה נהדרת ל''הבנת מושגים לפי דוגמאות שוליים''], והמדען צריך לערוך לתיאוריות מבחנים קשים, כדי להפריך כמה שיותר מהר כדי להימנע מהטעות, אזי יש לעודד שימוש רחב בתיאוריות כדי להפריך אותן בשוליותן [או במקום שתיאוריה א מתנגשת בתיאוריה ב]. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי