  
  
  
|
 |
|
||
  מכיר את השיר הזה? |
|||
|
|||
אדם בתוך עצמו הוא גר בתוך עצמו הוא גר... צא ולמד: כל המציאות שאנו קולטים אותה איננה מיחוצה לנו...אלא כולה בתוכנו! לכן נאמר בתורתנו הקדושה ''עינים להם ולא יראו... כל השמים וכל הארץ כל הכוכבים וכל הגלקסיות... כל ההענינים הגשמיים והרוחניים הכל בתוך האדם! ראה פילוסופיה איננה מתימרת לתת תשובה אלא להעלות שאלות (וכמה שיותר הרי זה משובח...) ללא צורך לתת תשובות... מה זה חשוב לנו מהי המציאות אדם חי 70 שנה ואם בגבורות 80 שנה וחוזר לשורשו הרוחני (דע לפני מי אתה עומד ולפני מי אתה תתן דין וחשבון) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מאיפה להתחיל לענות? |
|||
|
|||
אם היית יכול לנסח את מה שאמרת כשאלה, היינו מתאחדים. ''האם כל המציאות שאנו קולטים אותה איננה מחוצה לנו...אלא כולה בתוכנו? עלכן נאמר בתורתנו הקדושה ''עינים להם ולא יראו... כל השמים וכל הארץ כל הכוכבים וכל הגלקסיות... כל ההענינים הגשמיים והרוחניים, האם הכל בתוך האדם? ומי אנחנו שנדע? ומי אנחנו שנשפוט את רענו העיוור לא פחות אודות רעיונות שונים שאמיתותם, מי ידע? אבל ''לא עלינו המלאכה לגמור ואין אנו רשאים להיבטל ממנה'', זוהי מלאכת השאלה. מלאכת החיפוש והחקירה. למצוא לשון נקיה לשאול בה ''שאלו שלום ירושלים ספרו מגדליה''..... ואני מתייחס לחקירה זו כאל מסע דתי. שהרי יודע אני את מגבלתה. המדע עצמו מספק את מגבלות הלוגיקה. לכן אקח מדברי ר' נחמן ואנסה ליישם זאת גם לחקירה זו: ''כי האיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כי השכל הוא אור גדול, ומאיר לו בכל דרכיו''. [ליקוטי המוהר''ן קמ''א דף א תורה א]. ובמקום סמוך: ''ועל כן נאמר ביוסף [דברים ל''ג]: בכור שורו הדר לו. בכור הוא בחינת השכל כנ''ל, וזה שורו - לשון הסתכלות, כי צריכין להסתכל בהשכל שיש בכל דבר כנ''ל. וזהו הדר לו, תרגם אונקלוס: זיו לה, לשון אור כי השכל מאיר לו בכל דבר, ומקרב אותו להשם יתברך'' [ליקוטי המוהר''ן קמ''א דף א תורה א]. ועכשיו צא ולמד: מי אנחנו שנקבע מה בפנים ומה בבחוץ, עוורים אנחנו. ולשם כך אינני מספיקים על מנת להשיג את רוחב היריעה של העולם וחוקיו, אם ממגבלות לוגיות, אם ממגבלות שפה, אם ממגבלות אופי,על כן נכבד איש את בחירת אחיו ואת דרכו לשאול שאלות על העולם. ולכן המציאות חשובה. הכל חשוב שהרי הכל נברא ואין דבר מיותר שנברא, וגם אם איננו מבינים את תכליתו. היחס שלי [והיא בחירתי ואין לגנות אף אחד שלא בחר בה] לחקירה זו הוא יחס של תפילה. ר' נחמן היטיב לבטא זאת במקום אחר: ''וכשאנו רואים ארך הגלות, ובכל יום אנחנו צועקים אליו ואינם נושעים, ויש מעמנו בני ישראל שטועים חס ושלום בלבם, שכל התפלות הן לריק. אבל באמת כל התפלות, הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם ומקימים אותם, כמו שכתוב:ויקם משה את המשכן. ומעלין כל שיפא ושיפא לדוכתא, ובונין קומתה של השכינה מעט מעט, עד שישתלם קומתה, אז יבוא משיח, דא משה, וישלים אותה ויקים אותה בשלמות'' [ליקוטי המוהר''ן קמ''א דף ב תורה ב]. לכן הכל חשוב. ומי שאומר רק פנימי הכל, טועה ומטעה. וכל מי שאומר הכל חיצוני טועה גם הוא. וזאת תחילת כוונתי להורות מאיפה בא הקלקול הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאיפה להתחיל לענות? |
|||
|
|||
כיצד אתחיל אנני יודע... אגלה טפח ואכסה טפחיים לנו יש נביאים ואנו לומדים מהם מהו העולם ומיהו הנברא ומהו רצון הבורא יתברך ויתברך. על פי כתביהם והשגותיהם בעולמות עליונים (רוחניים) סדר המדרגות...אנו לומדים. אין אנו (המשכילים) משערים ומתפלפלים בפילוסופיה (למרות שהנושא מושך ומענין) רבותינו מלמדים אותנו על אור פנימי ואור חיצוני. מה שאנו משיגים בעזרת חמשת חושינו (המוגבלים) היא תמונת העולם שלנו! (עם דגש --> ששללננוו(התפעלות החושים). אולם מיחוצה לנו יש אור מקיף יתברך אור פשוט ובוא אנו אין לנו תפיסה בו כלל. (לכן נאמר ''לא תעשה לך כל פסל ומסכה...'') נחזור? אין אנו תופסים את האור מבחינת מהותו (הוא אור מקיף)ולכן כל עינין שיש לאל בידנו לקרוא לו בשם הרי ניתפס בחושנו וכמובן רק בתוכנו ולא מיחוצה לנו. נחזור?... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל מה שאמרת מקובל עלי חוץ ממשפטך האחרון |
|||
|
|||
אין אנו תופסים את האור מבחינת מהותו (הוא אור מקיף)ולכן כל עינין שיש לאל בידנו לקרוא לו בשם הרי ניתפס בחושנו - זה מקובל עלי. וכמובן רק בתוכנו ולא מיחוצה לנו. על כך נאמר הזהר ב''מובן מאליו'' שמאחוריו מסתתר מכשול. כי אם אין לי השגה בעולם בכלל [כמות שהוא] אלא רק בנתפש, איך אני יודע שהחלוקה הזאת ''בתוכנו'' מול ''מחוצה לנו'' אמיתית היא? שהרי בתפישות אחרות אין פנימי וחיצוני, שכמו שיש תיאור המלחמה בין טוב לרע ''מחוצה לנן'' כן יש את אותה מלחמה ''בתוכנו''. ולמה שלא נלך לפי דרך שהתורה הצביעה עליה: ונתתי לפניך את הטוב ואת הרע.. לפניך, לפני מודעותך, לא רק ''בתוכך'', לא רק ''מחוצה לך''.... ובחרנו [כל רגע מחדש וכל רגע אחרת] בחיים...... לפעמים ''בפנים'' ולפעמים ''בחוץ''. שכן בסופו של חשבון ''כל העולם נברא עבורי'' ומי שאומר ''מחוצה לי לא שייך לי, לא מעניין אותי''.... נקרא [לפי עניות דעתי] רשע.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ונתתי לפניך את הטוב ואת הרע.. |
|||
|
|||
כתוב ''לפניך'' פירושו (בשפת הענפים)--> פרצוף עשר ספירות! אור = טוב רע = חושך אין פה ''לפני מודעותך''. אלא ענינים של אור ישר ואור חוזר ומסך. הבחירה היא להשתמש בכלי קבלה לצורך השפעה והישתות הצורה עם הבורא שהוא ''החיים'' ולא אחרת!!! והבן | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי