|
התרבות כמותית וגיבוש כוח באמצעות המספר הצרוף והמסה הכמותית חסרת הייחוד, לעומת אוטונומיית פרט ויצירתו.
ובעניין ההבחנה שאתה מייחס לגישתך, בין בני תרבות וברברים בוזזים, הרי עוד מהמקרא, לפני כן, ובכל חברה, מוכרת ההבחנה בין קיום מאורגן של בני תרבות לעומת בוזזים ופורעים (אנשים ברבריים), הנועדים יחדיו למטרות גזל אלים. והבחנה זו או חרדה זו נטועה עמוקות בתרבות. למשל: ''בימי שמגר בן-ענת, בימי יעל חדלו ארחות, והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות''.
אין כאן גם המצב של אדם המנסח באופן ברור דבר ידוע אך שלא נוסח קודם; (כפי שנהוג לאמר במקרה זה, ''שמת מילים בפי'' או בטאת זאת היטב ובעומק''). שהרי מדברים וכותבים על כך באלף ואחת אופנים וצורות מאז ראשית התרבות, וכן בשיחות היומיומיות השגורות. גם התאור המיקראי של קין ההורג את עובד האדמה היצרני הבל, הינו וריאציה של נושא זה. |
אורי: אבל הרי נושא יסוד במאמרי היה אוריינצייה של
