|
אתה כנראה לא היחידי שחושב כך. על פניו אפשר אולי לטעון שעמדתך מהווה כנראה, באופן מעשי, קו מנחה של מוסדות המדינה איך לנהוג כלפי הרשויות הערביות. יש הטוענים שאין לגישה הזאת בסיס מוצק: ''הנתונים שפורסמו בכנס הרצליה האחרון - לא בדיוק גוף עם אוריינטציה שמאלנית - מגלים דווקא כיוון של נאמנות, ופחות של חתרנות'' [בן-דרור ימיני, ''הטמטום הנאור'', מוסף שבת, מעריב, 7.4.2006, עמ' 20].
העיקרון השני שאתה מעלה הוא אחד החשובים. אלא שציבור עני יותר יכול להשקיע בעצמו פחות מציבור עשיר יותר. זה בולט כאשר משווים רשויות ערביות ויהודיות, ששיעור העוני בהן גבוה יחסית, עם רשויות ששיעור העוני בהן נמוך יחסית. |
הנה הגענו לשורש העניין
