  
  
  
|
 |
|
||
  הדיעות על כך חלוקות |
|||
|
|||
אין ספק שארמית היתה שפה חיה בבית שני, אבל נדמה לי שיש המחמירים עם העברית וחושבים שהיא נידחקה לקרן זוית או רק לתפילה, ולא היא. בפועל ישנן עדויות שהעברית היתה מדוברת באופן נרחב יותר מאשר הסברה שהתגבשה אצל רבים. יש עדויות שהעברית היתה נפוצה יותר ממה שכתוב בלינק שמסרת. למשל בוויקפדיה רשום http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%9... : ''בעברית נכתבו רוב ספרי התנ''ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.'' | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הדיעות על כך חלוקות |
|||
|
|||
לק''י קשה לי להבין את הסברה ששפת הדיבור העקרית היתה עברית - הרי יש לנו את התלמוד הירושלמי. וגם הוא כתוב בארמית - ארמתי בניב שונה משל הבבלי אבל ארמית. אילו שפת הדיברו העקרית היתה עברית הירושלמי היה כתוב בעברית. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדיעות על כך חלוקות |
|||
|
|||
בארץ ישראל בתחילת תקופת התלמוד עדיין דיברו פשוטי העם עברית, אבל השפעתה של הארמית גברה עם מעבר המרכז הרוחני לגליל, בשל קרבתו לארם (סוריא). הארמית הארצישראלית נקראה גם ''סורסית'', ובימי יהודה הנשיא הייתה כבר נפוצה. הוא מתקומם נגד המגמה ואומר ''בארץ ישראל לשון סורסי למה? או לשון הקודש או לשון יווני''. באותה התקופה נכנסו ללשון העברית הרבה מילים יווניות (כמו אלכסון, פנס, סינר) - כמה מאות מלים ומונחים. כמה מהחכמים גם התירו להשתמש בספרי תורה כתובים יוונית בארץ ישראל. בבבל אין פלא שלשון הדיבור הייתה ארמית בבלית, כי זו הייתה לשון המדינה. כל תלמידי החכמים ידעו עברית כמובן, אבל נראה שהיה נוח יותר לערוך את הדיונים שבתלמוד בארמית, לשון המדינה. מה גם שהארמית אחותה של העברית היא. אפילו הפרסים ששלטו בבבל השתמשו בארמית לכתיבה. ולגבי לימוד הגמרא בארמית - תמיד עדיף ללמוד בלשון המקור. תרגם לאחר שלמדת, ואל תלמד מהתרגום. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי