  
  
  
|
 |
|
||
  יפה אמרת |
|||
|
|||
זה שדיברו ארמית בחתונה אי שם, וכל עוד אין וכנראה שגם לא יהיה מחקר מחקר מדעי בארמית ואף לא עיתון מקצועי בהנדסה כימית, למשל, אין אני רואה בארמית שפה חיה אלא שפה שהיא דועכת וכבר אינה רלוונטית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יפה אמרת |
|||
|
|||
האם אתה אומר כי התלמוד הבבלי צריך להלמד בעברית ולא בארמית כי יש ספרי הנדסה כימית בעברית ולא בארמית? אחרי שטענת כי הארמית אינה מדֻבּרת הראיתי לך שהיא מדברת לא רק באזורים של עירק ופרס ותרכיה אלא גם בארצות גלותם של אנשים אלה בבריטניה ובאמריקה. הוכחה לחיוניות השפה. תן דעתך - זאת שפה מדוברת ברצף של אלפי שנים ויש כתבות בארמית מימי מלכי ישראל -- כלומר מאות שנים לפני הערבית הכתובה. מאד מענין לעברי לראות איך מתפתחת שפת הדבור כעבור זמן כה רב - איך תשמע העברית בעוד חמש מאות שנה? אבל לא זה עקר חשיבות הארמית בעינינו. בשפה זאת קימת ספרות ענפה - לא רק התלמודים והמדרשים. אנו נזקקים לשפה זאת בתפלות ובסליחות ובכתיבת הכתבה וקימת הפריה הדדית בינה ובין העברית כפי שכתבו לך המשתתפים כאן. האם לא ראית את בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל ועל משקוף שעריהם ועל רצפתם כתבות בארמית? 'דכיר לטב' פלוני בן פלוני - זאת דרישת שלום חיה מאבותינו - ואתה מבקש לנתקנו ממנה? אוצר המלים המקראי מגבל בין דפי הספר ויש מלים בלשון העתיקה שלא הגיעו אלינו. אנו לומדים מלשון חכמים ומן הכתבות העתיקות מן האגרות שנמצאו וכן מן הלשונות הקרובות לנו. כבר הראב''ע וחבריו למדו מן הערבית בפרוש המקרא - אף כי בלא התלהבות כי דברי קדש אינם צריכים לדברי חֹל. ולעמת זאת הארמית היתה בעיניהם עוד לשון קדש ולא הססו להסתמך עליה - ורש''י מסביר הרבה מלים 'כתרגומו' - כלומר לפי תרגום אונקלוס הארמי. אליעזר בן יהודה התקין הרבה חדושים על דרך הערבית למשל 'גרב' מן ג'ראב אבל האקדמיה ללשון העברית נוטה בשנים האחרונות להרחיב את העברית על סמך הארמית. אדם יכול לחוג לו מעגל קטן ולהתנתק ממקורות חשובים בתולדות עמו - אך אל יטיף לאחרים לעשות כמותו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי