|
למילה שפה יש כמה פירושים, פירוש אחד הוא אוסף של דיאלקטים שמובנים בינם לבין עצמם הדדית, פירוש אחר שנקרא שפה תקנית הוא מערכת מסויימת של כללים קבועים שמשמשים באופן רשמי משהו שנפוץ יותר בתקופתנו תקופת הלאומיות מערכת החינוך האחידה ותקשורת ההמונים. מובן שמשפה אחת יכולים להתפתח דיאלקטים כמו מלטינית מסינית או מערבית. וחלק מהדיאלקטים הופכים לשפות שונות זה לא אומר שלא היו בשפה הזאת דיאלקטים מלכתחילה. קבוצות של דיאלקטים שמובנים הדדית אבל לא מובנים הדדית לקבוצת דיאלקטים אחרים הופכים לשפות שונות כמו השפות הרומאניות או השפות הסיניות (שהסינים יטענו מסיבות לאומיות שמדובר בשפה אחת) וכמובן הדיאלקטים הערביים שלא ברור אם הן כבר שפות שונות או האנגליים. כמובן שבתחילה לפני הופעת השפות וההתפתחויות מישהו התחיל לדבר ולתקשר ואלו היו כמובן החברות שהתחילו הדדית ליצר אמצעי תקשורת קוליים באמצעות אינטראקציה, אם גוף אחד מאורגן ורשמי היה מתכנן שפה וכופה על אנשים לדבר אותה הוא לא היה יוצר שפה עם מרכיב חסר הגיון כמו מין דקדוקי, מצד שני הידע איך לבנות שפה נובע מנסיון, ניסוי וטעייה של מאות ואלפי שפות שהתפתחו בפי אנשים ולאלו שהתחילו לחבר צלילים למשמעות לא הייתה התובנה והראייה הרחבה שיש לנו אלפי שנים מאוחר יותר. לקבוע ששמש היא נקבה זה שרירותי באותה מידה שזה שרירותי לקבוע שצירוף הצלילים ש-מ-ש מקביל לאובייקט הזוהר בשמיים ביום. |
תלוי בהגדרה
