  
  
  
|
 |
|
||
  הסיפור על סוריה נבדק על ידי ועדה |
|||
|
|||
אמריקנית רשמית והמסקנה היתה שאין כל הוכחות לאמיתותו. בוודאי ששוחרי תיאוריות קונספירציה יסיקו מכך שהוא אמיתי. וענונו סיפק מידע מפורט על יצור הפצצות בדימונה, ועל תהליך העשרת האורניום ויצור הפלוטניום לצרכים צבאיים (שאין להם כל שימוש אחר) ובענין המודלים - לא מדובר במודלים מקרטון אלא במודלים שכלק מתהליך הפיתוח באשר לנשק הכימי, לא היו לעיראקים במועד מלחמת המפרץ שום אמצעים כאלה פרט למספר זעום של פגזים שהתיישנו. באשר לטילי הסקאד - התשובה איפה היו היא פשוטה מאד - העיראקים הוכרחו להשמידם לאחר מלחמת המפרץ וכך עשו. לצער כולנו, הפלת חוסיין התבררה בדיעבד כמשגה. מצבם של האמריקנים הורע ולא הוטב, ועל כך צריך להצטער כל ישראלי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הבאתי לך לינק מחומר אמריקאי רישמי |
|||
|
|||
אתר הבית הלהן שנשען על עבודת ועדת החקירה של הסנאט. בעבודה הזאת עלו כל הבעיות שבהן נגעתי. מצד אחד ישנן הוכחות שעיראק עסקה ברכש חומרים אב''כיים ובציוד תומך ייצור אב''כ. זו אמת לאמיתה ואין בכך שום קונספירציה. כאחד שמכיר את המטֶריה הזאת לפני ולפנים אני יודע ממקורות ראשוניים את כל מתווי הפעולה העיראקיים בעשור שלפני מלחמת עיראק, ואין כלל ספק שהם עסקו בכך. השאלה הגדולה היא היכן מונחים השרידים של החומרים האלה. לגבי הנשק הכימי וטילי הסקאד, העיראקים הוכרחו להשמידם אבל כמובן לא השמידו אותם. מה שקרה הוא שמשלחות או''ם/כוח בינ''ל ערכו חיפושים ופשיטות על מחנות צבא ותעשיה צבאית לשם איתור הטילים, ואז במידה והיו מאתרים אותם הם היו משמידים ושורפים אותם. זה היה חיפוש אחרי זנב העכבר בלי שיתוף פעולה מלא של העיראקים. אני הכרתי אז את התהליך מהצד הישראלי כי העברנו בזמנו חומר והצבעות לאמריקאים שלפיהם הם הכווינו את קבוצות החיפוש של האו''ם/בינ''ל. לפי הערכות מודיעניות די סבירות, נותרו טילים כאלה בעיראק, אם כי בשל תנאי החבאתם והזמן הרב שחלף, להערכתי הם אינם כשירים כיום. לגבי החומר הכימי, אמרתי שהוא מתכלה עם הזמן אבל דווקא החומר הזה קל יחסית להכנה מחומרים כימיים שעל המדף, ולכן הוא בעיה רצינית, יותר מחומר ביולוגי שהוא מסובך יותר להכנה ובעל חיי מדף קצרים יותר. בעניין וענונו, הוא סיפק מידע אישי שחלקו מעלה שאלות אבל יכול לתת ספקטרום שלם של תשובות, לפי בחירת המשיב. גם התמונות שהביא אינן חד משמעיות ומומחים שונים יתנו הערכה שונה. מאחר שוענובמחלה בה עבד, לא הכיר את כל שלבי ''פס הייצור'', הוא לא יכול היה לספק מידע אופרטיבי שמצביע על סוף תהליך הייצור ולומר אם לישראל יש פצצות, כמה פצצות ואיזה סוג פצצות. מבחינה זאת, אם הוא התבטא בעניין התבטאות זאת היתה יותר קונספירטיבית-פופוליסטית ולא מידע אמת. לגבי הפלישה האמריקאית לעיראק והפלת צדאם - מוקדם עדיין לומר שזה היה משגה או הצלחה מסחררת. יתכן שתקיפה אמריקאית על תשתיות הייצור והאחסה של הנשק הגרעיני שלהם תרחיב את היריעה ותיצור מאזן של יתרונות גדולים יותר מחסרונות, ומזרח תיכון יציב יותר. נצטרך לשקול את המאזן בעוד כמה שנים, כאשר האמריקאים כבר יהיו מחוץ לעיראק. בינתיים לצד היתרונות אנחנו רואים שארה''ב דווקא חיזקה מעמדה במזרח התיכון. היא יצרה משוואה שבה ישנם 'מדינות טובות' מצד אחד ו'מדינות רעות' מצד שני. והמדינות הרעות האלה אינן דמוקרטיות והן תומכות בייצוא טרור לקידום האינטרסים שלהן. המצב הזה יצר שיתוף פעולה אסטרטגי בטחוני חריג בין מדינות המערב, שמתייחס לסוגיית הטרור בצורה רצינית ובלתי נסלחת. זה גם הקרין אפילו לשאלת ראיית מדינות המערב את הטרור הפלסטיני! אם כי היישום המדיני של משמעות הטרור עדיין לא מיושמת על ידם באופן שמספק את דעתי האישית. אנחנו צריכים עדיין לעבוד עליהם ולהחזיר את המערב למוטב (אם הם היו שם אי פעם?!). הצלחה נוספת של האמריקאים היא רכש חשוב של מדינות תומכות טרור לשעבר שעברו לצידה. מדינה כמו לוב, אינה רכש חסר ערך. לוב יכולה להיות מודל (גם אם לדעתי לא מושלם) למדינה ''רעה'' שהחליטה לבחור ב''טוב'', והיא שינתה את אופיה ומדיניותה רק בשל מלחמת עיראק. מצבם של האמריקאים יציב. מצד אחד הם נתקפים מבית ע''י חוגים ''ליברליים'', אבל זה רק מפעיל אצלם את שרירי הדמורטיה. בסוף הנשאי ובתי הקונגרס מחליטים את מה שטוב לאמריקה, לדעתם. בשדה המדיניות הבינ''ל, אמריקה כמו שהזכרתי, חיזקה קשרים עם ידידותיה והחלישה קשרים עם אוייבותיה. לדעתי זה דווקא משדר יציבות. מה עוד שאוייבותיה הן כמו קובה וונצואלה. המתח בין ארה''ב לאירופאיות, שכח מעט בשנים הראשונות לאחר המלחמה, אבל מתחיל לחזור לסורו בימים אלה. בכל מקרה, גם כאן נשמר המודל של מדינות מקורבות לארה''ב התקרבו אליה, ומרוחקות מארה''ב - שמרו על פה סגור שעכשיו הוא מתחיל להיפתח. בסך הכל, ארה''ב יצאה עם יתרונות מדיניים גלובליים. מחיר כלכלי כבד (שהיא תתגבר עליו בשנים הקרובות), תוך שהיא מתעייפת בעיקר בגלל לחצים פנימיים ומשום כך ישנה סכנה שהיא תהיה נחושה פחות להילחם בטרור האסלאמי בעתיד ומשום כך ישנו סיכוי שהטרור ירים ראשו שוב ויחריף את מלחמתו במערב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שתי שאלות לא קשורות |
|||
|
|||
1. אם הוא לא ידע כלום, מדוע אם כן השיחרור של ואנונו מוגבל מאד? איזה סכנה ביטחונית יש בחופש שלו? 2. מהו בדיוק המחיר הכלכלי הכבד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שתי שאלות לא קשורות |
|||
|
|||
1. לגבי שאלתך הראשונה נדמה לי שעניתי לך כאן תגובה 76964 . וענונו עבר על חוקי בטחון המדינה והפר אמון כלפי מעביד וכלפי החברה הישראלית בכלל ועל כן הוא ראוי לעונש חמור, שאינו תלוי דווקא ואך ורק בחומרת הנזק שהביא עלינו. את הנזק, ואלי יש האומרים אפילו יתרון קל, אנחנו צריכים להשאיר לפרשנים, תעמולניים וסתם אנטישמים (שמנצלים כל מידע על ישראל כדי לשבשו, לעקם אותו ולהשתמש בו אח''כ נגד ישראל). 2. לגבי שאלת המחיר. המלחמה בעיראק עלתה עד כה לאמריקאים במאות מיליארדי דולרים. אני מניח שבשלוש השנים האחרונות אילו לא היתה מלחמה, אז אז ארה''ב לא היתה צריכה להוציא כל כך הרבה כסף בסעיך 'תקציב הבטחון'. ההוצאה היא לכאורה לא שוטפת אלא היתה הכרחית בשל שינוי בתוכנית העבודה השנית/יות האמריקאית. והם ממשיכים להוציא כספים כל יום. האופוזיציה של בוש עושה על זה ''מספרים'' http://nationalpriorities.org/index.php?option=com_w... אם כי מעט מוגזמים, כהרגלה. בוש מצידו מודיע השבוע שהמלחמה היתה ראויה למחירה http://www.signonsandiego.com/news/world/iraq/200606... . מנגד, הוצאות המלחמה מניעות תעשיה אמריקאית עצומה - תעשיות צבאיות ותעשיות תומכות תעשיות צבאיות. מדובר על אלפי מפעלים מהגדולים ביותר באמריקה (עשרות אלפי עובדים, כמו בואינג, ג'נרל דיינמיקס, נורת'רופ-גרומן, ריית'און, טקסטרון, לוקהיד-מרטין ועוד המון אחרות) וזה כסף שחוזר לשוק האמריקאי http://edition.cnn.com/2006/WORLD/meast/06/12/iraq.c... , לקופת העסק ולכיסי המנהלים/פועלים ומחייה את הכלכלה האמריקאית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא ממש ענית בנושא ואנונו |
|||
|
|||
השאלה על ואנונו לא התייחסה לעונש (18 שנות מאסר). אם ידע או יודע מעט כל כך, מדוע צריך להגביל את החופש שלו כעת, לאחר ששוחרר ממאסר? לגבי הנושא הכלכלי לא בטוח שהמחיר היה-הוא כבד ואת ההסבר נתת כבר בעצמך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא ממש ענית בנושא ואנונו |
|||
|
|||
עניתי לך ממש בעבר. הרבה מעבר למה שאמרתי כבר, קשה לי להוסיף: ''וענונו נענש על בגידתו ואינו יכול קרוב ולודאי לחדש ולהוסיף על כך בשל שתי סיבות: הראשונה, הוא לא היה מודע להיקף ההתחמשות הישראלית הגרעינית, הטקטיקה, פיזור העוצמה, ההפעלה המבצעית וכו', כי הוא היה טכנאי פשוט שישב בתורנויות מול מכשיר ושעון וזהו זה. והשניה: במשך 20 שנה ישראל התקדמה, השתפרה, שינתה סד''כ כוחות וכו', כך שכל מה שידע (ואפילו קצת) השתנה עם השנים.'' תגובה 76964 . ו-: '' כך שוענונו היה צריך להיענש ואכן נענש על בגידה, הפרת אמונים על רקע שהיה חתום על מסמכי שמירת סודיות אותם הפר. וענונו לא נענש על המשמעויות המדיניות הנגזרות מהמעשה שעשה, כי אם זה היה כך, לעניות דעתי הוא היה זכאי לקיצור עונשו. הרשע בא לקלל ויצא מברך.'' תגובה 76985 . האמן לי שאין לי יותר מה לומר על וענונו, מעבר לעניין שהוא לא יודע כלום על כל הצד המבצעי, אם קיים, בכל הסיפור. לדעתי, אם יימצא בעתיד פועל נגד או פוגע בבטחון המדינה, ישראל תצטרך לבקש הסגרתו או לחסלו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי