  
  
  
|
 |
|
||
  למה יש להתריע ולהזהיר בקול רועם ועל מה? |
|||
|
|||
האם ביקורת צריכה להאמר בנימה שוות נפש, או לפעמים לרעום? קאטו הזקן אמר את דבריו בלהט. היו אנשים שאמרו: את זה צריך לשמור מכל משמר, אחרת.. נביאי ישראל הגדולים לא אמרו בטון שווה נפש ושמנוני דברים מייסרים, אלא גם ניבאו את החורבן, באם לא ישובו פה לדרך הישר. יש דברים שהם בנפשנו, וצריך לעיתים גם להראות עוז לאמר דבר בטרם פורענות, ולהצביע על הפורענות אם לא יחול תיקון ושיפור. להצביע על תוצאות קשות - לזה צריך להט ואומץ. אינך סתם, בעלמא, מראה בעיות. במציאות בה התקציבים בעיקר ובמקרה הטוב הולכים לכיבוי שריפות, לשיחוד מפלגה זו או אחרת להצביע במליאת הכנסת בעד הצעה כזו או אחרת, למשכורות הענק, אובדים במכת המעילות והקומבינות במשרדי הממשלה, במדינה בה אין תמורה לכספי המיסים, וחרף היות המיסים בישראל מהגבוהים בעולם, הרי שאין תמורה למיסינו; במדינה כזאת צריך לרעום בקולך, להצביע על התוצאות הקשות הצפויות אם לא יחול שינוי דרסטי. כך למשל, בניגוד למדינות כמו דנמרק, שוודיה, צרפת ומדינות מערב אחרות, בהן מיסיך מממנים חינוך טוב (וכאן, תקציב החינוך יחסית לגודל האוכלוסיה הוא מהגבוהים בעולם, אך תלמידי ישראל במקום 33 ו-36 בעולם במתימטיקה ומדעים וגרועים בהבנת הנקרא) איפוא החינוך בישראל? בעד הכל צריך לשלם מכיסך חרף מיסיך - חינוך, בריאות, אוניברסיטאות, תרבות, לפרנס קיומך לעת זקנה (על מנת לא לחטט בזבל אחר פת לחם, כזקנים המסתפקים רק בגמלאות הזקנה הלעגניות) וכל השאר. מחירי הדיור בישראל הם מהגבוהים בעולם, מחיר המזון - עיקר הוצאתם של רוב אזרחי המדינה - כמעט כפול מהמחיר במדינות המערב, אף שהמשכורות נמוכות בהרבה. לאן נעלמים כספי המיסים? ביטחון? תקציב הבטחון הוא 45 מליארד מתקציב בן 260 מליארד, 8 אחוז מהתוצר, בדומה למדינות בהן כן יש תמורה למיסים. ולא עוד, אלא שבניגוד למדינות אלה ישראל מקבלת סיוע מארה''ב לביטחונה, וכן הנחות ברכש מגרמנייה למשל, ועומדים לרשותה כספי הבונדס, והמגבית היהודית המאוחדת. מעילות ענק בכל משרדי הממשלה, בדומה לקרנות הפנסייה בהם הצטברו גרעונות לא מוסברים של מליארדים רבים? חור שחור ענק של פחת בתקציבי משרדי הממשלה, עקב מעילות, משכורות עתק, וקומבינות מסובכות ואפלוליות? עובדים סוציאליים יודעים לספר למשל, כי בפרוייקט שיקום השכונות בזמנו, כלפיו הוקצו מליארדים רבים, לא היגיע ולו שקל אחד לניזקקים. הכל אבד במערכת, בלבירינטים בירוקרטיים אפלוליים. אז מה, תסתפק במחאה עמומה, או יש לזעוק בקולי קולות? וכי למשל, הפתרון לשחיתות ולפשיעה הכלכלית עצומת המימדים אינו הגדלת תקציבי המשטרה (שהינה כיום שליש מגודל משטרות במערב) ופריסת נרחבת של המשטרה במוקדי העבריינות הכלכלית בישראל? אבל לשם כך יש לזעזע, להצביע על תוצאות קשות, שהרי אחרת, אם לא תרעיד את אמות הסיפים, ימשיכו לתת איזו כתבה מזעזעת בטלויזיה ובעיתונות מידי פעם ולמחרת יצוץ נושא חדש על סדר היום. לזעוק, להצביע על התוצאות הצפויות, כי אין דרך אחרת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| למה יש להתריע ולהזהיר בקול רועם ועל מה? |
|||
|
|||
שרון, כתבתה כאן דברים טובים ונכונים. הייתי מעדיף לראות את מה שכתבתה בקטע הזה, במקום ''המאמר'' ההזוי בראש העמוד הזה. אגב, סלדתי מצורת ההתבטאות שלכה כלפי פרקש. המבין יבין... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פה יש לומר, שאתה מאוזן יותר בביקורתך |
|||
|
|||
ולא משפריץ ביקורת פוגענית לשווא בנשואי החינוך בישראל. לעניין החינוך בלבד, ולא כל אותםספחים שאתה מעלה בשביב משפט, אכן החינוך בארץ דעך לאורך 30 השנים האחרונות. כקבוצה התלמיד הישראלי במקום רע בסוף רשימת מדינות המערב. קרוב ולדאי משום שמערכת החינוך אצלנו שבלונית, ישנה ומלאת פגמים (למשל, בעניין לימוד הכתיבה והקריאה לפי הברות, חשבון ''בדידים'' שהיה נהוג על לפני שנה, ביטול הצורך ללמוד בע''פ). מנגד היו כמה שיפורים בסיסיים בהכנסת נושאי לימוד נוספים, כמו מקצועות מדעיים שונים, כתיבת יותר עבודות בנושאי לימוד ובנושאי חברה. למען האמת יש לציין שמבחני ההשוואה בין מדינות שונות אינן כוללות את כל מרכיבי הלימוד, משום שהם שונים ממדינה למדינה. גם משקלו של כל נושא לימוד שונה ממדינה למדינה ומתרבות לתרבות. לכן אינני ממהר לקבל את ההשוואה ברמת החינוך לפי אותם המבחנים כאמת המלאה והאולטימטיבית. במבחן ארוך טווח אנחנו דווקא מוצאים את הצעיר הישראלי 10 שנים לאחר שסיים את לימודי התיכון במצב דומה או אף טוב יותר מאשר במרבית מדינות אירופה, וזאת על אף שהוא עשה 3 שנות שירות חובה. כנראה שמבחני ההשוואה שאתה מציין לא מספרים את כל הסיפור. מעבר לכך אתה חייב לציין שנבחרות תלמידים מישראל זוכים כל שנה במקומות ראשונים, בכל מיני תחרויות מתחרויות שונות, במדעים, טכנולוגיה ואפילו בדמגוגיה (הרצאות לפני קהל). אולי אלה מקבוצת ה-10% המקורית שלך, אבל מבחינה סוציולוגית הם מתפרסים לכל עבר, ואפילו ראיתי חבר'ה מקבוצת ה-15% שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות מתודולוגיות על גישתך ומסקנותיך |
|||
|
|||
ראשית, שמתי לב לתופעה מהתחום הקוגניטיבי, והיא שאמנם אין לך בסיס ידע רחב משמעותית יותר מאנשים אחרים כאן, אך יש לך יכולת שכיניתי efficient utilization, שליפה מהירה של פרטי מידע רלוונטיים מבסיס הנתונים המאוחסן במוחך. בניגוד לכך אנשים רבים, כשמועלה נושא מסויים, מתקשים לשלוף ממוחם פרטים נוספים המאוחסנים בזכרון ארוך הטווח שלהם, והם מקרטעים סביב דבר בולט אחד או שניים הקשורים בנושא. ואילו ביכולתך לשלוף מייד ולהציג סדרה די גדולה של עובדות. לתופעה זאת לעיתים יש אפקט מהמם על בני שיחך, והם מייחסים לך דברים שאינם רלוונטיים ולא נובעים בהכרח, כמו ''יכולת אנליטית'', ''כושר ניתוח מצויין'', ואפילו ''ידען מופלג''. ביקורת: 1) אינך היחיד אגב שיש לו יכולת זאת, אלא שאתה עושה בה שימוש לא מבוקר ובעייתי, ומוביל את שומעיך לנקודות שסימנת בתחילה, גם פרנץ קפקא נודע ביכולת זאת, המאפיינת גבוהים בחלוקת קשב. בניגוד לפרנץ קפקא ולאחרים, אתה משתמש בסדרת העובדות ששלפת, על מנת ליצור עומס מידע information overload אצל השומע, ולהסיח את הקשב שלו מנקודות חשובות נוספות, שהינם לפעמים דווקא הדברים הקובעים והקריטיים בנושא. 2) עמעום נקודות חשובות. שליפת סדרת העובדות והיצף המידע, נירתמת אצלך, כפי שזיהיתי, לצורך תכסיסי ווכחנות (תכסיסים רטוריים), הזרים לחלוטין לשימוש תקין במידע - שעיקרו גיבוש קונספציה על בסיס מידע רחב, תוך שילוב כל קטעי המידע הרלוונטיים, גם אלה שאינם בולטים, אך בעלי חשיבות (הדבר מכונה ''אינטגרציה''). כך, תהליך הסקת המסקנות, והבנת ההשלכות, מוטה אצלך באופן שיטתי, לכיוונים שרירותיים. אתה יוצר עיוורון אצלך ואצל השומע כלפי נקודות חשובות, שהיו יכולות, אילו נילקחו בחשבון, להביא לאירגון מידע וגיבוש תמונת מצב פחות מוטה ופחות מטעה. 3) פרגמנטציה - דהיינו פרור למקטעים. אתה מציב זה בצד זה, במבנה קווי, או שטוח, דו מימדי, עובדות רבות (הדבר בולט למשל במאמרך '' 666 ''). אך זאת תוך אי הבחנה בין עקר לטפל. עומס המידע שיצרת, של הבאת עובדות בעלות חשיבות ופחות חשובות באותו קו, ללא דרוג חשיבות (כלומר, גרדיאנט gradient, ספקטרום שלם של עובדות בלי לדרג על פי רמת חשיבות, דהיינו הדו מימדיות, והפרגמנטציה שאתה מייצר, פועלות על מנת לפורר אצל אחרים, קונספצייה שגיבשו, שעשוייה להיות יותר טובה ופחות מוטה משלך, ואשר בה מובלטות כבר, במסגרת התמונה הכוללת, הנקודות החשובות והאפקטיביות בנושא. 4) באתר כמו פאז אין עם זה בעייה. אך בתפקיד של מקבל החלטות, הייתי ממליץ לא לתת לך תפקיד קובע, שכן אתה עלול הן לקפד אחרים המבריקים ממך, והן להביל למסקנות ניזקיות ומוטות. תודות לאפקטים הרטוריים המהממים שסגלת לעצמך, אתה עלול להפיל קבוצה שלמה של אנשים בפח, ולהובילם לתת גיבוי להחלטות ניזקיות והרות כשל. 5) כך למשל, קבעת כאן בנחרצות, ובז'רגון של מקבל החלטות במערכת, שיש לקצץ בכספים ובסדכי''ם המוקצים ללוחמה סדירה מול ארצות ערב, שכן ''החזית המזרחית איננה עוד עם כיבוש עיראק''. אמנם, מסקנה זו היא עניין נדוש שהופיע עוד לפני שלוש שנים בעיתונות ובהבלטה, אך יש פער בין השכל הישר העיתונאי ובין מקבל ההחלטות במערכת. הנה, רק אתמול התבשרנו על ברית צבאית אירן-סוריה, דהיינו החייאה מחדש של החזית המזרחית. כללית, הטענה שאין עוד בעייה במישור העימות האסטרטגי עם מדינות ערב, ויש להתמקד רק בפיתוח אמצעים ללוחמה בטרור (אני מגזים במכוון) אילו היתה מתקבלת בדרג גבוה, היתה מביאה אסון, מבחינת האימונים, מבחינת הרכש, מבחינות רבות נוספות. דומה שנחרצות, הדיבור הנחרץ, הינו אף הוא גימיק, שנועד לתת תוקף מדומה למסקנות די בנליות, שאינן נשענות על חשיבה לעומק ובכמה צעדים, ומסננות החוצה רכיבי מידע רלוונטיים חשובים. יש לך אמנם, גישות סמכותניות, שאתם מתפעלם ברטוריקה (כגון הטון הקצר והנחרץ), אך מבחינת גיבוש קונספציות ותמונות מצב אפקטיביות, הדבר מאד בעייתי. אתה מאמץ גינונים סמכותיים, על מנת להשתלט על הסצינה גם בחלוקת ציונים, בטון דיבור המהדהד שקול, ולכן מעורר כבוד, דהיינו נוטל על עצמך מעמד דומיננטי בסיטואציה (כגון הכותרת של הודעתך ''הפעם דבריך שקולים יותר...''), שאינה מתייחסת לתוכן, אלא למעמדך ביחס לדובד, תוך נטייה לשים עצמך במעמד דומיננטי של פוסק. ניסית גם ''לקפל'' אותי בנוסח ''נוהל שבויים'' במקרים מסויימים (בעיטה מקפלת בבטן) על ידי הכנסת העניין ''הנאצי'' כלפי תוך מניפולציה במידע והטעיית הקוראים, ולגרום לי נזק, שיעסיק אותי, שוב, גישה להשתלט ולתפעל את המצב לפי האינטרס האישי שלך (המוצג כאינטרס כללי) לפי מיטב הסמכותנות המבצעית. אך כאן עוסקים במידע, בברור, ולא בטיפול באוייב בשטח. ולא באדון פרקש, היודע יפה מאד להסוות את מגמת השתלטותו על האתר. אם כן, כאן אתה אמנם מספר על שיטת הבדידים של ד''ר צבייה וולדן שפגעה בהוראת הקריאה, דבר נכון אגב, אך לא ממש רלוונטי לעניינינו, שכן הבעייה היא גם במתימטיקה ומדעים. אתה נוקט בנוסחה עמומה וסתמית שתמיד אפשר להגיד אותה, בכל מערכת ''החשיבה השגרתית והשבלונית במערכת''.. בכך אתה לחלוטין מסיח את הדעת מבעיות המרכזיות כאן - טיב כוח האדם בהוראה, איכות הציוד בהוראה, טיב גרוע של כוח אדם בפריפרייה, ורמת ציוד נמוכה, הסמכות המופרזת של ועדי ההורים וקיפוד המורה, בעיית האלימות בבתי ספר ומנהיגות שלילית של תלמידים בריונים ועוד. לבסוף אתה, לפי מיטב כישרונך מפברק מידע המהדהד ''סביר'', כגון ''במבחנים הבינלאומיים לא ניכללים גורמים חשובים'' (הטענה נישמעה לך על פניו סבירה, אף שלא קראת אותה בשום מקום...), ולכן אמנם, אתה מוסיף, תלמידי ישראל, בניגוד למבחנים אלה, הינם בכל זאת בעלי הישגים במדעים באוניברסיטאות (שוב, רושם כללי שהתעורר בך), תוך הסחת שימת הלב מכך, שמדובר באלה שהישיגו בפסיכומטרי 700 ויותר, כלומר מדובר באלפיון העליון... ומה עם המסה הגדולה של מאות אלפי תלמידי ישראל והישגיהם הנמוכים בבגרות? על כן, פעלת להסיח את הדעת ולפורר לחלוטין, באמצעות הבאת מידע נכון אך לא רלוונטי, ומידע אחר מטעה באופן שיטתי, היסחת את הדעת מהנושא התקציבי, הקצאת הכספים, ניצול הכספים, שאני הבאתי. נושא זה קשור ישירות בטיב כוח ההוראה (עידוד כוח אדם טוב יותר לעבור להוראה), לנושא הציוד, לנושא תקציבי מחקר ופיתוח שיטתי (ובקרת תוצאות ותשומות) בתחום החינוך (ולא לקנות חד פעמית, ב-2 מליון שקל ללא בקרות ומחקר, איזה רעיון של ד''ר צבייה וולדן, למשל...) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני ממש מודה לך על ההשקעה הרבה |
|||
|
|||
שהשקעת בניתוח הספיכו-סוציולוגי שלי. אני בעיקר מודה לך על שערכת השוואה ביני לבין קפקא ואני מבטיח לך שאשמור זאת בליבי לעד. אבל חוץ מערב רב של פיטפוטים ופירכוסים האם יש לך משהו רלוונטי להעיר על הערותי החכמות? או שמא שוב אתה עושה איזושהי עבודת 'דוקטורט' במשך 30 דק' ליליות ועוד רוצה לטעון שיש בין טיעונך לבין המציאות איזשהו מכנה משותף? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי