|
מבחינת ראייתה את השיוך הלאומי הראשוני שלה, לכידות הקבוצות ותתי הקבוצות בה. מתנהלים בתוכה ויכוחים שאינם פורצים החוצה עדיין, בשל הדומיננטיות של הארגונים שמייצגים אותה פורמלית בכנסת ובארגונים חברתיים, כדוגמת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וועדת המעקב.
בעבודה ''ספר החברה הערבית בישראל'' http://www.vanleer.org.il/heb/publications.asp?id=72 שריכז פרופ' עזיז חידר עולים פרטים שמרביתנו לא היו מודעים אליהם. חידר טוען: ''לפי החישוב שלנו, האוכלוסייה הערבית בישראל קטנה ב-5% (מחלקה היחסי באוכלוסיית ישראל לפי נתוני הלשכה). זה אמנם לא נשמע הרבה, אבל יש נטייה מכוונת לנפח את שיעור הערבים בישראל לצורך הצגתם כאיום דמוגרפי. זה משפיע על השיח ומזין רעיונות כמו העברת אום אל-פחם לפלשתינאים.'', כלומר כל מי שטען עד היום שהערבים (וכל מה שהוא מכליל בפנים) מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל פשוט הוטעה. לפי בדיקתו אוכלוסיית הערבים בישראל מונה רק 15%. הנתון העדכני ביותר מתייחס לשנת 2001, אז מנתה האוכלוסיה הערבית כ-957 אלף נפש. במספר הזה לא נכללים הערבים בירושלים שאינם אזרחים, אבל גם אם הללו יצורפו למניין, יגיע שיעורם של הערבים לכשישית. הנתון השגוי הוא תחמושת ב''שיח הדמוגרפי'' המתנהל אצלנו.
גם כשאומרים ששיעור הילודה בקרב הערבים גבוהים ביחס ליהודים בעצם אומרים דבר שהוא אינו נכון. בנגב חיים כ-115 אלף ערבים, אשר שיעור הריבוי הטבעי שלהם כמעט כפול מזה של הערבים החיים בשאר אזורי הארץ. מאז שנות ה-60 ירדה רמת הפריון בקרב נשים ערביות מ-9 ל-4.3 ילדים בממוצע. גבוהה במיוחד רמת הפריון בקרב נשים ערביות בנגב - 8.7 ילדים בממוצע, לעומת 2.6 בקרב נשים ערביות נוצריות למשל. לעומתם, רמת הפיריון בקרב המגזר החרדי נותר גבוה כשהיה.
גם הנתונים לגבי אחוזי הנישאים בחברות השונות די מפתיע. ממצא מפתיע אחר בספר, הסותר את התפישה הסטריאוטיפית של החברה הערבית כחברה מסורתית, הוא שיעורן הגבוה של נשים רווקות. בשכבת הגיל 34-30, שיעור הרווקות בקרב הערביות גדול יותר משיעורן בקרב היהודיות (17.4% לעומת 13.2%), ובשכבת הגיל 44-33 הוא אף גדול יותר (13% לעומת 7%). מראשית שנות ה-60 עלה שיעור הרווקות באוכלוסיה המוסלמית ביותר מפי ארבעה. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... .
בעבודות אחרות התברר שתהליכים דומים קורים גם בחברה הפלסטינית. בעוד עזה היא האזור היותר שמרני, הגדה ובעיקר אזור ירושלים-בית לחם-רמאללה מתקרבים בצעדי ענק לרמת הפריון והנישואין שבקרב ערביי ישראל. |
החברה הערבית בישראל אינה הומוגנית
