|
ליורם: ראדיקאלי ופשרן | |||
|
|||
לא הבנת לצערי, את התשובה שממנה לא השתמע שאני חושב את עצמי לנביא. נזקקתי למלה ''נביא'' בהתייחסות למאמרו של אחד העם, ''כהן ונביא''. במאמרו לא דן אחד העם בנביאי ישראל דוגמת ירמיהו, אלא בטיפוסי אישיות: רדיקאליים ופשרנים וטען שיש מקום גם לאלה וגם לאלה. אני מקמתי את עצמי לפי החלוקה של אחד העם כראדיקלי. במקום כהן ונביא ניתן לומר: רדיקאלי ופשרן, ואז לא היית מתלהם כל כך בתשובתך, ונוקט פוזה פטרונית לגבי, שאין לה מקום בשום מקרה. אגב, רבים אוהבים לנקוט פוזה של ראדיקאלי ונוהגים בפשרנות. אלה הצבועים ואלה רוב האינטקלטואלים. | |||
_new_ |
אורי, יש גם אפשרות נוספת... | |||
|
|||
להיות רדיקאלי ולדבר בפשרנות, מה דעתך? שנה טובה ומתוקה, נסים. | |||
_new_ |
לנסים: את ההצעה הזאת הציעו, להבדיל, לעמוס הנביא | |||
|
|||
והוא דחה אותה כידוע. מענין אם עמוס היה נכלל בכלל בספר התנ''ך אם היה מקבל את ההצעה ומתנסח בפשרנות בלי ''פרות הבשן'' וכו'? | |||
_new_ |
לאורי, על ההשוואה לעמוס הנביא | |||
|
|||
א. למה ''להבדיל''? לפני כמה דקות עשינו ''הבדלה'' ושם אמרנו: 'המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה'. אין שום הבדלה בין יהודי ליהודי. ב. אם כדבריך - הסיכוי שלך דומה לסיכוי שהיה לעמוס וזה לא מספיק טוב. זה אפילו גרוע מאד, אם בוחנים את התוצאה הסופית אז, ואת מה שצפוי כעת. ג. לעניות דעתי, מוטב להתנסח בעדינות כלפי אנשים, שהרי אין להם שום כוונה או יכולת לשנות דרכם, וכל ניסוח בוטה עלול לגרום פגיעה שלא תועיל להשגת המטרה ואף תשוב אלינו כבומרנג. בדומה למה שהיה אצל עמוס. ד. ההצעה היא להתנסח בבהירות ובנחרצות כלפי צורות התנהגות ותהליכים מסוכנים, במנותק מהצבעה על אנשים, ולהציע פתרונות, כולל נכונות לבצע את מה שמציעים. עמוס לא הציע לבצע בעצמו את רעיונותיו. ה. ''נבהלת'' מן ההשוואה של יורם המזרחי לנביא ואין לכך שום מקום: ''נביא'' הוא מגזרת ''ניב שפתיים'' כך שכל מי שמשתמש בפיו כדי להעביר מסרים בדיבור - מנבא משהו. אם יש לו רוח הקודש - הוא יעביר מסרים אלוקיים. אם לא - יעביר מסרים של עצמו. ו. לא אתעכב עכשיו על השאלה 'למי ניתנה הנבואה' אבל ברור שלא לאלה שכולם מזכירים בפשטות. בעבר כתבתי על זה מאמר מפורט אבל אינו תחת ידי כרגע. שבוע טוב ושנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
_new_ |
לנסים: עמוס, סוקרטס וישו. | |||
|
|||
הפילוסוף והתיאולוג הדני סרן קירקגור ניסח שני מודלים של הוראה בהיסטוריה: א. בגרימה זעזוע. הדוגמא שלו היתה סוקרטס וניתן להוסיף את עמוס הנביא את ירמיהו הנביא ואחרים. ב. בדיאלוג ידידותי והדוגמא שלו היתה ישו. כמו סוקרטס ועמוס גם ישו בחייו לא השיג את מטרותיו, אך המטרות הושגו לאחר שנים. והטעם הוא שהאנשים נרתעים, בשלב ראשון, המרעיון החדש והמהפכני, אם הוא נעשה במתק שפתיים או בשפה בוטה. צריך לחלוף זמן ניכר עד שהתרבות מסתגלת אליו. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |