| היתה אימרה של עזר ווייצמן ולא של ברק (הוא לא מספיק חכם בשביל זה).
הבעיה איננה גודל הצבא. הבעיה היא חלוקת הכוחות (לוחמים מול שלד אדמוניסטרטיבי), רמת האימונים והמוטיבציה, וחשיבה הלוקחת בחשבון את המציאות.
אחד הנזקים הלא ישירים, אבל המשמעותיים ביותר, של הבריחה מלבנון היה השינוי המהותי שזה גרם לבצה''ל. נעצר הקידום (במספר מקרים זה הגיע להדחה) של כל מי שהעז להעביר ביקורת ולהביע בפומבי דעות שלא הלמו את הקו הרשמי. לרמות הפיקוד הבכיר הגיע רק מי שהלך בתלם ושמר על ראש קטן. המגמה הזאת קבלה תנופה אחרי לבנון ב' (פינוי היישובים מרצועת עזה). גנרלים שהם פוליטיקאים במדים, בדך כלל רמת הביצועים שלהם תחת אש איננה מה שהוא שיש להתפאר בו.
גם רמת האימונים, המוטיבציה והגדרת המשימות עברו שידרוג לרעה. אינני יודע כמה שעות אימונים בוזבזו לצורך פינוי היישובים מרצועת עזה ול''תרגיל'' עמונה אח''כ. אבל אין ספק שזה בא על חשבון דברים אחרים ''קצת'' יותר חשובים. למורל של הצבא זה וודאי לא תרם הרבה, למרות האורגזמה האינטלקטואלית שזה גרם לכל מיני בני דודים. |