  
  
  
|
 |
|
||
  בחירת השופטים |
|||
|
|||
אולי נחזור לתחילת דברי שם הבחנתי בין ''מלאכת השיפוט'' המתבצעת ע''י בתי המשפט, לבין ''כיצד מיושמים עקרונות השיפוט'' שהוא מעשה של בית הדין העליון. דומני שכך יהיה קל יותר למקד את הדיון. ''מלאכת השיפוט'' היא מלאכה ככל מלאכה אחרת. היא דורשת בעלי מקצוע שאת כישוריהם ניתן לבחון כפי שנבחנים של מהנדסים למשל. אמנם לשופט ניתן חופש החלטה במרווח רב יותר ולו רק משום ששיפוט אינו כפוף לנוסחאות ''מדעיות''. וודאי תסכים אתי ששיקולים שאינם מקצועיים, ובוודאי שיקולים פוליטיים, הינם שיקולים זרים. ''דרך יישום העקרונות'' מופקדת בידי הבג''ץ. זוהי למעשה סניף של הפילוסופיה של המשפט. כאן אין עוסקים במקרה פרטי זה או אחר אלא דרך שיפוטו של בית המשפט חרגה מנהלים ומנורמות חברתיות הנוהגים בחברה בעת הדיון. במקרה זה עשויות להתקבל שלושה סוגי החלטות לגבי המעשה הנידון: עומד או סותר נהלים ונורמות קיימות. אפשרות שלישית: המקרה אינו בתחום סמכותו של בית המשפט. לדוגמה: החלטת גוף מבצע, כממשלה, נובעת מהסמכות המוקנית בחוק למקבלי ההחלטות, והחלטתה זו אינה עומדת בסתירה לנורמה חברתית או לנוהלים קיימים. בית המשפט אינו אמור לקבוע אם ההחלטה נבונה או שגויה. זהו תחום בלעדי של מקבלי ההחלטות. השיפוט לגבי נושאים ניתן בלעדית לידיו של הבוחר. בכל מקרה זהו תהליך לוליני של הליכה על חבל דק. תחום עיסוק זה של הבג''צ הוא הבעייתי מכולם. בתחום זה, ורק בו, עקרונות ואג'נדות עשויים להתנגש. בית המשפט של עד אמצע שנות השבעים נקט בעמדה האמריקאית. הוא פשוט חסם את הגישה אליו וכך מנע מעצמו ''אש כוחותינו''. בעקבות המתחים העצומים בתוך המערכת הפוליטית, ובעקבות הליברליזציה שחלה במערכת המפשט, נפתחו השערים לרווחה, כפי שכבר ציינתי לעיל, על הטוב והרע שבכך. מי שאינו עושה (בית המשפט האמריקאי) לא נפגע, או נפגע הרבה פחות. בית המשפט האמריקאי אכן בחר לעצמו נושאים שיש בה חומר נפץ ערכי רק במקרים מיוחדים. דוגמה לכך: הפעלת במשמר הלאומי בלילטל רוק כדי לכפות את ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים באותו בית ספר. החלטה טכנית, שהיה לה גיבוי פוליטי של הממשל והיו לה השלכות ערכיות מרחיקות לכת. הבחירה המוצגת כאן היא בין בג''צ לכל האוכלוסיה לבין מיסוך כבד המרוקן למעשה את תפקיד האומבונדסמן שקיבל על עצמו בית המשפט הישראלי. המושג ''פוליטיקה'', שזכה להקשרים שליליים בשיח הציבורי, אינו אלא תיאור דרך התנהלותה של כל חברה. זוהי התאגדות של בעלי עניין המנסים להקנות לאינטרס שלהם עדיפות על פני האינטרסים של קבוצות אחרות. ניתן להתווכח אם אותו אינטרס משרת קבוצות קטנות או גדולות בחברה, או שהוא מעדיף את טובת בעלי העניין שלו על פני טובתה של החברה. מה שברור שפוליטיקה קיימת בכל מקום בו קיימים אינטרסים. מי ישפוט מהם אינטרסים ''חיוביים'' ומהם ''שליליים''? האם האדם הסביר יעדיף את טובתו על פני טובת החברה? האם ניתן לסמוך על כך שחברה תשמור על לכידותה ולא תעדיף את האינטרסים הפרטיים של הסקטורים המרכיבים אותה? שוב חזרנו לנושאים הערכיים, משום ששאלות אלה הן שאלות ערכיות במהותם הנשאלות לא רק בנושא בחירת שופטים אלא לגבי כיצד יבחרו נבחרי הציבור עצמם, ישירות או ע''י מפלגה. כל שביקשתי הוא להצביע על המורכבות העצומה של כל אחד מהפתרונות שיוצגו, וכולם במסגרת של משטר דמוקרטי. דעתי האישית היא שיש לשקול היטב לפני שפוסלים פתרון קיים ומוכח, שנוסה לאורך שנים. כאשר יבשיל פתרון רע פחות, התואם את הנורמות החרתיות באותה עת, וודאי שיחליף את הקיים. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי