  
  
  
|
 |
|
||
  לא שאלתי את אבנרי ולא אשאל |
|||
|
|||
אני מניח שאפשר בלי בעיות רבות להציג אוסף ציטוטים שמציג ביטויי שנאה של אנשי ימין וימין קיצוני מחוץ להקשרם. יש שתי סיבות טובות מדוע לא אעשה זאת: 1. זו דרך (דמגוגית) לא ראויה להתמודד עם עובדות אין גם סיכוי שאנסה. 2. על פי התנהלות הפורום הזה, אין סיכוי שאפשר יהיה לנהל דיון רציונלי באמת על ביטויים מהסוג הזה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הנחה מוטעית. לא תמצא ביטויי שנאה של אנשי ימין. |
|||
|
|||
סיפורי הופמן אתה מלא כרימון. אך ציטוטים כאלו לא תמצא. השנאה החולנית היא המנוע של השמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא שאלתי את אבנרי ולא אשאל - לא חשבתי אחרת. |
|||
|
|||
קטע קטנטן ממאמרו של אריה פרלמן ''המתנחלים בהר והמתביישים בגיא'' ''במאמר שכתב ב''ידיעות אחרונות'' ב-24/10/1993, שבו (אגב) הביע תמיכה בהקמת מדינה פלשתינאית, הגדיר את הבעיה היטב אחד מאנשי ''שלום עכשיו'' הלא הוא הסופר אהרן מגד: ''הכמות והעוצמה של כינויי הגנאי ושל ביטויי השנאה, הבוז, המיאוס, התיעוב, שהוטחו במשך עשרים וחמש השנים האחרונות כלפי המתנחלים - אפשר להשוותם בהצטברותם רק לאלה של האנטישמים כלפי היהודים. כך בוצע, במשך השנים מעין ''רצח אופי'' קיבוצי'' רצח אופי זה, הוא שהטביע במושג ''מתנחל'', חותם שלילי, שלא לומר: שטני ממש, שחילחל - כולו או חלקו - אל רבדים רחבים של הציבור...''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גב' אייזנמן היקרה |
|||
|
|||
עדיין לא סיפרת לנו את מי את שונאת יותר, את היטלר, את סטאלין או את הרצל. חשוב לנו לשמוע את דעתך בנושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה הערות על עובדות |
|||
|
|||
1. אינני מכיר את המאמר ממנו ציטטת (שמו ''מתנחל, יהודי וכושי הלכו לים'' הקישור: דיון 847) אבל המאמרים של אריה פרלמן הם דוגמה לאיכות והצגת נושא בלי ממש להזדקק ליצירת ביטויי שנאה ירודים. הוא גם מציע שם: ''על המתנחלים ואוהדיהם להיאבק באופן ישיר, בעוז, באומץ ובנחישות בכל מגדפיהם - ולנצח בקרב על הדימוי. לנצח - לא לברוח'' ... לעניות דעתי להיאבק על פי אריה זה לא להמציא גידופים נוראיים יותר. ואכן הוא מסכם איך נכון וצריך להגיב: ''אנחנו/הם מתנחלים, טוב שכך, וירבו כמונו/כמוהם''. 2. אין קושי למצוא ביטויי שנאה לא רציונלית מפי קיצוני הימין. מספיק יעשה המחפש אם יבקר בשמורת השטויות (דיון 15) או יעיין במאמרים שלך. ----- התשובה שלך היא תחרות ברצח אופי לא מקובלת עלי ולדעתי גם לא על אריה פרלמן ועוד כמה מתנחלים שאני מכיר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד, תמהני על עמיש ובמיוחד עליך |
|||
|
|||
יש שני סוגי דיונים: 1. ברור עמדות; 2. התכתשות של חתולי רחוב. הסוג הראשון, למרות שאתה כה שואף להגיע אליו, נדיר מאד בפורום הזה. הסוג השני, הוא השליט, וכנראה שיש רבים שנהנים מכך. ''ההידיינות'' הנוכחית הינה דוגמה אופיינית. הגברת הנכבדה סימנה לעצמה מטרה ובחרה רק אותם חיצים המשרתים את מטרתה. כל מי שיעמוד בדרכה יזכה לשריטה למכה, הכל לפי כללי הרחוב. כמאמר חז''ל: איסטרא בלגינא, קיש קיש קריא. הכל לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. עמיש ידידי, ''האם קראת בחיים שלך איזה ספר?'' אבל (דוגמה סמלית) הגברת קראה איזה ספר של Overy, אבל כמובן על ספרו החשוב ''The Dictators'', העוסק בדיוק בהשוואה בין סטאלין להיטלר, לא שמעה, שלא להזכיר את שאר ידיעותיה המופלגות. אולי זה לא כל כך מתאים לקו שלה, שהוא ''אמת התורה'' כפי ששודר לה ישירות מפי הגבורה. צר לי עליך ידידי דוד. צר לי על מאמציך המושחתים על ניסיון להפוך תגרת חתולים לדיון ענייני. אבל, תמשיך לנסות... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד ידידי אתה צודק |
|||
|
|||
כבר טענת זאת בעבר בעיקרון אתה צודק. מה היתה כוונתך בביטוי ''מאמציך המושחתים על ...''? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד ידידי אתה צודק |
|||
|
|||
מאמציך העולים בתוהו; באידיש: מאמצים שחבל על האנרגיה המושקעת, הכרוכה בהשגת דבר שלא ניתן להשיגו... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חשבתי על טעות דפוס |
|||
|
|||
חשבתי שהתכוונת למילה: מושתתים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צ'מע מר פלד |
|||
|
|||
זו שאלה לגיטימית לא? אם לא קראתי אף ספר, אזו אולי עכשיו אני אקבל את עצתה של גב' אייזנמן הנכבדה ואקרא איזה ספר, להזיק זה לא יכול. ואני מתפלא על מר סיוון על כי לא שמע על השחתת מאמצים. ואגב כך, הדיון פתוח לכל, מה דעתך אתה על שנאת האייזנמנים להרצל וסטאלין? מדוע לדעתך היטלר לא נמצא ברשימת השטנים הגדולים שלהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נפלאות דרכי הבורא |
|||
|
|||
קטונתי מעיסוק פסיכולוגיסטי בדרכי האמונה. עם זאת לא אמנע ממך סברת כרס אחת או אולי שתים. השואה היא אירוע מכונן גם ביהדות הדתית. היו כאלה שאמונתם גברה והיו כאלה שלא הצליחו להתמודד עם ''הבנאליות של הרשע'' (חנה ארנדט) והיסיקו מסקנות אישיות. אין ולא קיים הסבר למה שהתרחש שם. ביקרתי לאחרונה במוזיאון השואה בברלין. המיצג מוליך אותך דרך ההשתלבות של היהודים בתרבות הגרמנית, ואינו פוסח על אירועי המאה ה-14, הדומים מאד לאירועי המאה ה-20 (ראה ''ההשתקפות במראה'' של ברברה טכמן). המעבר ל-יודן ראוס הוא כל כך חד, שחד ממנו אינו אפשרי. זוהי כנראה גם הרגשתם של מאות המבקרים הגרמנים הצובאים על פתח המוזיאון. אין הסבר. נקודה. עם סטאלין קל יותר להתמודד. היו כאלה לפניו (דוגמת חמלניצקי ת''ח-ת''ט) וכאלה אחריו. באשר לסטאלין, המדיניות שלו לא התמקדה ב-''היהודי הוא אוייב שיש להשמידו'', אלא במה שהוא כינה ''אויבי המהפיכה''. אבל ההסבר הזה קלוש ואפילו את דעתי אינו מניח. באשר להרצל, זהו האוייב מבית. אחד ''משלנו'' שיצר אלטרנטיבה לדרך החיים הדתית. בדומה לשיעים שסדר העדיפות לפיו מדורגים האויבים קובע שהסונים הם האוייב העיקרי, כך גם בכל כת מסתגרת החשה איום קיומי גדול יותר מפורצי הגדר הבאים מתוכה. לצערי, בגילי המופלג, הטלתי סייג על נושאים שלדעתי לא אוכל להבינם. יתר על כן, וגם אם אבין, הם לא יכללו בתחום של החלפת דיעות מהם אוכל להסיק לגבי הטעויות שבצורת החשיבה הפרטית שלי. אמונה היא ערך טוטאלי שאינו מתפשר עם ערכים אחרים; ספקנות אינה נכללת בתחום זה. נ.ב. הזכרתי כמה ספרים שאני יודע שהם מוכרים לך... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשאני שומע את המילה ספר |
|||
|
|||
אני שולח את ידי אל שקיק הפיצוחים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''בגילי המופלג''? |
|||
|
|||
אל תתרברב. בלי לפרט מהיכן, אני במקרה יודע בן כמה אתה. יש לפניך עוד דרך ארוכה עד שתגיע אלי, ואני לא רואה את גילי כ''מופלג'' . . . כמו שנאמר ''לא חשוב הגיל, העיקר התרגיל''. אתה צודק בדבר אחד. עם אמונה אי אפשר להתווכח. או שאתה מאמין או שלא, אין כאן מקום לוויכוח, דיון או שכנוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספר הערות |
|||
|
|||
המוזיאון שבו ביקרת בברלין אינו מבין או מפרש עצמו כ''מוזיאון שואה'', אלא מוזיאון להצגת תולדות יהדות גרמניה, שבמסגרתה משמשת השואה נדבך נוסף, אך בפירוש לא הנדבך העיקרי. על הקונצפט של המוזיאון הנ''ל ועל הבעיות הנוספות הנובעות מכך – יש להקדיש מאמר שלם במקום ובזמן אחר, כמו גם על התפקיד והצורך שהוא ממלא בתת המודע הגרמני-קולקטיבי דהיום. עם סטאלין קל כנראה יותר להתמודד, ולאו דווקא בתור יהודי חרדי או חרד''לי, שכן סטאלין אינו עסק בהגדרת ''מיהו יהודי'' כבמקרה הנציונאל סוציאליסטי, כאשר זה האחרון בנה השקפת עולם מאנכיסטית בתחום זה. לשון אחר: היטלר אינו אלא סוג של הגדרה על דרך השלילה למינוח ''יהודי'', ועל ידי כך מצוייה דמותו בשיח היהודי והישראלי כסוג של קולאז' הגדרתי משליל, כאשר ימין ושמאל בישראל מטיחים לעיתים האשמות והשוואות לצורך הרגשת צדקת המחנה בו הם מצויים, בבחינת אני ואפסי. את התופעה כולה ניתן לסכם בהגדרה reductio ad hitlerum, ולא נראה כי דבר זה עתיד לחלוף מן העולם. הרצל הוא מקרה מורכב בהרבה מסתם הגדרות ex negativo המוטחות באופן אטאביסטי, שכן בסופו של דבר אפשר למנות על יד אחת את מספר האנשים שקראו באמת את כל כתביו; כל מה שאני יכול לומר בהקשר זה, הוא שהרצל אינו שונה במידה רבה מבלוגר מודרני שמעדכן את יומנו כמה פעמים בשבוע. למותר לציין שהרצל כתב דברים מדברים שונים, וניתן למצוא לעיתים סתירות מסויימות שאינן אלא פועל יוצא של כתיבה אינטנסיבית במיוחד. האיש, מכל מקום, הבין היטב את בעייתו של היהודי המודרני, ולעיתים נדמה כי הבין זאת היטב אף ממשקיפים בני תקופתנו. הפיתרונות והרעיונות שהציע בכתביו מעניינים, אולם לי אישית נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה במחקר על כתביו ופועלו הפוליטי-עיתונאי, בוודאי לא על ידי אלה שמגייסים את דמותו לתיאולוגיה ציונית מודרנית. זה שלחרדים ישנה בעייה עם דמותו אינו אלא דבר כמעט מתבקש, אולם הזעקות המרות והפחדים הכמוסים שהציונים מביעים כלפי ישראל-סבא ודמותו – דורשות מחקר מעמיק אף הוא. לי אישית לא ברור מדוע מגיב אינטיליגנטי כעמיש מבקש ללא הרף להגדיר את יהדותו פעם אחר פעם, מאשר לקבל את עובדת היותו ישראלי-ממוצא-יהודי חילוני ונאור, אשר חי במקום קטן ומוקף אויבים שונים ומשונים. בהקשר זה דומה כי המינוח ''דתילוני'', אשר בו אני משתמש מדי פעם, מבקש לעמוד על הפחדים של הישראלים החילונים מפני העגלה המלאה המצוייה, כביכול, במחנה הדתי – ועל כך אני שב ומתפלא כל פעם מחדש. בדבר אחד אני בכל זאת בטוח: הקרע בין ימין יהודי דתי לשמאל חילוני ישראלי (ואני בכוונה מעמיד משוואה זו באופן שכזה), אינו ניתן לאיחוי בשום צורה שהיא; כיום אין לי שום ספק בכך. הבעייה חוזרת ומתבהרת בהקשר זה מאחר ובישראל של שנת 2006, להערכתי, חדל ה-main stream למעשה להתקיים, שכן המדובר ככל הנראה בחברה שמתקיימת בה נבצרות-זמנית מלהיות לסתם מדינה ריבונית רגילה – ללא פולמיזם, משיחיזם, עכשוויזם, ו/או שאר ספינים מגוחכים מכל סוג שהוא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערות על מספר הערות |
|||
|
|||
על המוזיאון ----------- מעניין יהיה לקרוא על המשמעויות שהגרמנים מייחסים למיצג הזה. ציינתי את ההתרשמות שלי כמי שמראש ביקש לא לדעת מהן ההפתעות שהוא מכין למבקר. הידע העשיר שלי בנושאים המוצגים לא הפריע לחוויה העמוקה שחוויתי כאדם. סימן השאלה הוא כה גדול ששום דבר לא יכול לעמם אותו. אולי זו גם הייתה כוונת האוצרים, אבל מאמרך הצפוי אולי יבהיר את הנקודה. מיהו יהודי? ----------- דומני שהשאלה הזאת נדחקה למרתפים של העניין הציבורי. עוסק בכך רק מי שנוגע בכך ישירות, או מי שחש שסגירותו המופגנת עומדת בסכנה אל מול החשיפה של העולם ''החיצוני''. לדעת ההיסטוריון Overy שלטון טוטאליטארי מאבחן את הקצוות החלשים בחברה וממקד את מלוא עוצמת הטרור שהוא מפעיל כלפיהם. האזרח המצוי נקרא להיות קונפורמיסט אז רק יהנה על חשבון הנרדפים. היטלר התמקד תחילה בקומוניסטים משום שהמהפיכה הרוסית עוררה פחדים קמאיים אצל רוב האוכלוסיה. מהר מאד מצא שעיר לעזאזאל נוח יותר, שלהמונים היה קל יותר להזדהות עם השנאה אליו. תוסיף לכך שהיהודים אחראים לקומוניזם ומצאת אוייב זר משותף שקל לגרמני הממוצע לשנוא ולהתנער ממנו. העיסוק המפליג במיהו יהודי, שסבכה היטב גם את מערכת המשפט הגרמני בניסיונה לפרש את חוקי נירנברג, רק עזרה בליכוד כל אלה שלא נכללו בקטגוריה הזאת סביב הפיהרר. האזרח הפשוט נקנה בקלות ע''י הסיסמה ''לחם ועבודה'' במחיר העלמת עין מהיכן הגיעו הלחם והעבודה. סיפור אחד של יורם קניוק שקראתי לאחרונה בספרו ''הברלינאי האחרון'' קנה אותי. הוא מספר על פועל גרמני צעיר שנהנה המטכסים המרשימים שגרמו לו להרגיש שייך. בעיקר הלך שבי אחרי הלחפ והעבודה שסופקו לו. ''אם היו אומרים לי לרצוח אותך, הייתי עושה כן. לעומת זאת היית מצחצח את נעליך לו צוויתי''. איך אמרה ארנדט... מכאן ועד ההתבוננות במראה ולאמר שהיהודים ''קנו'' הגדרות אלה, הדרך ארוכה ארוכה; לא אז ובוודאי לא היום. אין ולא היה מעולם שום קשר בין הנגטיב לפוזיטיב. היטלר נתקבע בתודעה היהודית-ישראלית כצורר המוחלט. ההשאלות שהימין, על מיגווניו השונים, משתמש בהן אינו יותר משימוש בחרפות הקיצוניות ביותר כדי להגדיר את השונה; את ''היהודי שמגרש יהודי''. איני בקיא בלשון החרפות בפשקווילים, אך דומני שסגנונם אינו שונה בהרבה. אתה שם בסל דתילוני אחד את כולם כאשר אתה מתעלם מהחרדה הקיומית המעסיקה את הישראלים בוודאי לאחר השואה. כיצד תסביר את ההשוואה הדי רווחת היום בין היטלר לאחמדיניג'ר? כיצד תסביר את תסביך מצדה שאיבד מעט מהקשרו? האם אינך מבחין בין החשש מפצצה חיצונית לסגנון בזוי של ויכוח פנימי? אם תוסיף למערבל הזה את אובדן האידיאולגיה, הקיימת עדין בעוצמות שונות רק בימין הקיצוני, תגיע בהכרח להכרה שדבריך הם סוג מסוים של אנכרוניזם. אולי הם היו נכונים לפני שנה (האם לא חלף כבר דור שלם?), בעת פינוי גוש קטיף, אבל היום טיעוניך אבדו הרבה מתוקפם. מה שמעסיק היום את אזרחי מדינת ישראל הוא מחד הםצצה האיראנית ומאידך אובדן האימון בכל הגלריה הפוליטית האמורה להתמודד מולו. אמנם השוליים ממשיכים לקשקש בלגינא, אבל זה טבעם של השולים. באשר לסיומת שלך. טומי לפיד לא נעלם מהמפה ללא סיבה. היום קל יותר לאולמרט לקנות את דגל התורה ואת ש''ס בעוד כמה מאות מליונים על חשבון חליפות הגנה לטנקים משום שהכל עומד כאן למכירה. את מקום אידיאולוגיה ממלאים פסיקותיהם של מבקר המדינה, היועץ המשפטי וועדות חקירה ממלכתיות למיניהן. בקבלת שלמונים משתתפים שנים. הנותן אינו עולה על המקבל. אז שיתנו להם... דברים משתנים מהר מאד אצלנו, ידידי אלכס. אני מזמן צועק ''עיצרו את המזרח התיכון, אמי רוצה לרדת!'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערה אחת ששכחתי |
|||
|
|||
לפני כשלושה שבועות יצא לנו לשוחח על המצב הפוליטי כאן וכזכור לכך הערכתי שאולמרט יחבור לליברמן. אידיאולוגיה?????????? מיהו יהודי??????????? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערות על מספר הערות |
|||
|
|||
איש לא אמר שהיהודים 'קנו' את הגדרת המגדיר השלילי, אך דומה כי הם מתעקשים להמשיך ולשרבב מגדיר זה אל תוך השיח הציבורי, הרבה מעבר לנון-אולטרה-פלוס. לשון אחר: העובדה שהימין והשמאל משתמשים במערכות ביטויים ובהשוואות מופרכות לתופעות ביזאריות מהיום-יום הנאצי ליום-יום הציוני – אומרת לשיטתי דרשני אחד גדול, שכן הדבר מופלא בעיניי הרבה יותר מסימני השאלה שראית במוזיאון-שמחפש-עצמו בברלין. עצם העמדת מטריצות מסוג זה מראה לי אישית שמשהו רקוב מאוד בממלכת גוש-דן (דנמארק בלעז). הבן, מה שמטריד אותי הוא לא רק תרבות השיח הישראלי, שאינה אלא פשקוויל אחד גדול, אלא מה שציינת בתור ה- Ausverkauf של הפוליטיקה הישראלית, שבה עומד בעצם הכל למכירה באופן שאינו קיים באף דמוקרטיה מערבית אחרת בעולם. יורם קניוק, עם כל הכבוד המתבקש, מכיר את גרמניה מזווית מאוד מסויימת, ולא תמיד ברור מתי הוא עוסק בסיפורת או בתיאור תופעות של דברים שהתרחשו. ספרו ''הברלינאי האחרון'' שווה אף הוא סקירה, שכן מעבר לוויכוח הצודק והנכון שיש לו עם גראס – הרי שהספר עצמו מעלה אצלי כמה תמיהות וביקורות, אך גם זאת נשאיר לבמה ומקום אחר (אגב, רק היום התבשרתי שיש בעייה רצינית באוטוביוגראפיה של פסט המנוח בדברים שכתב על האיש האברמאס, ומטבע הדברים דבר זה מעסיק אותי מעט יותר). אסיים באיזה פצע פתוח שנותר בין שנינו מוויכוח אחר, כבד ומגושם משהו: שאלת הסולידריות. אתה בוודאי זוכר זאת, כאשר טענתי שבין יהודים לא מתקיימת סולידריות, אלא שיתוף פעולה אינטרסנטי למען השגת מטרה משותפת, מעין לוביאיזם כללי, נעדר כל אידיאליזם של ממש המקופל במינוח 'סולידריות'. אני חושב שהתנהגות והתנהלות מדינת ישראל למן תאריך ה-12 ליולי מראה במידה מסויימת את התמוססות הדבק החברתי המאחד שעוד איכשהו היה קיים בחברה הישראלית, כמייצגת אוטופיה יהודית פוליטית (המדינה היחידה בעולם שהיא מדינה יהודית, עם ריבונות משלה). נקודה למחשבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערות לסיום |
|||
|
|||
אלכס ידידי. מה שקשה לי במיוחד בתגובתך הוא ההיתפסות להכללות. אינך יכול להקיש מהאכסניה הזאת למה שאתה מכנה ''תרבות השיח הישראלי''. זוהי אכסניית Talkback שכמוה תמצא כמעט בכל בלוג דומה באינטרנט, ואין זה משנה מה שפתו. הוא מדבר שפת Talkback, או שפת הפשקווילים. נקלענו אליה רק בגלל עצלנותך הרבה. אודה היום סף הזעזוע שלי הרבה יותר גבוה. השימוש בנאציזם על מגווניו לצורכי קללות גידופים, מן הסוג הדומה למה שפתח את הפתיל הזה, מעיד רק על האומר. מכאן עד להסיק מסקנות לגבי ''השיח הישראלי''? נו, שויין! המטרוניתא הזאת, שקשה לי למצוא גם שביב של כבוד אליה ואל שכמותה, זה אכן מקומה, ותגובתי בפתיל שלה הייתה רק כלפי למי שמנסה להצילה מידי עצמה. קורה גם במשפחות הכי טובות... ועכשיו לתוכן דבריך. את ספרו של קניוק קראתי, כפי שידוע לך, רק לאחר שחזרתי מברלין. יש מי שאוהב את סגנון כתיבתו, ואני איני נמנה עליהם. אין בכך כדי להוריד מעוצמת הסיפורון המובא בו. אגב, בספר זה הוא מספר בכאב על כישלונו בויכוח הטלוויזיוני עם גראס, שגם עליו דיברנו לא מכבר. אהבתי מאד את ''תוף הפח'' וסלדתי מהצדקנות המוסרית הגראסיינית. עם זאת לא התפעלתי מגילוייו האחרונים. אפשר להתפעל מציורי פיקאסו ולהביע סלידה מהאדם פיקאסו. באותה רוח, אפשר להתפעל מדברים רבים שנוצרו במדינה הזאת ולא לאהוב את התנהלותה הפוליטית. לטעמי, אתה כורך מצה ומרור במקום להפריד בין הטעמים. נחזור לרגע לברור שהיה לנו בנושא הסולידאריות. הסכמנו בשעתו שהסולידאריות בנויה על אירועים חווייתיים מכוננים. אותם אירועים יוצרי קשר א-רציונאלי בין מי שהיה שותף לאותם אירועים. לא תיתכן סולידאריות רציונאלית משום שמקורה של הסולידאריות הוא בעולם הרגש, בעולם החוויה. פה אתה חוזר למוטו הכוללני שלך על איזו תכונה משותפת ליהודים. להזכיר רק חדשות גנטיות ''מסעירות'': לא נמצא (לפחות עד עכשיו) שום קשר גנטי, מאיזה סוג שהוא בין יהודים. רק בתחילת תגובותיך באת בטענות למי שמנסה להגדיר את יהדותו, ונמצאת חוטא בכך בעצמך. לסיכום דעתי המבולבלת (אך המבוססת) – המשפט '' שבין יהודים לא מתקיימת סולידריות, אלא שיתוף פעולה אינטרסנטי למען השגת מטרה משותפת'' הוא אוקסימורון, אפילו לשיטתך. להזכירך נשכחות, הטלתי ספק רב במה שהעלית על נס כ-''סולידאריות גרמנית'', שלדעתי אינה אלא מסוג הפרות הקדושות שמישהו מנסה להחיותן בגרמניה. סולידאריות אינה קיימת בתוך גרמניה אלא בין קבוצות גרמנים ואולי בין גרמנים שמחוץ למדינתם, ממש כפי שהיא קיימת אצל כל בני לאום מחוץ לארצם ויש להם מדינה שהם ג א י ם בה (אמריקאים או צרפתים למשל, עם ההתייגות המתאימה). ב-12 ביולי לא קרה שום דבר חוץ לאיזו פשלה צבאית שהפשיטה למפקדי הצבא את מכנסיהם. צבא העם לא השתנה כהוא זה. מפקדיו איבדו את הילתם. במקום שהסולידאריות תיקטן, היא רק גדלה. המדינה עוברת היום חוויה של סכנה קיומית אמיתית ואין מי שמתנער ממנה. הפחד החוויתי הזה די בו כדי ליצור איזה דבק כלשהו, שמקורו באותו מקור עצמו. מצטער שהארכתי בדברי. אשמח אם תתנער מעצלותך ותשיב לי במקום הראוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערות על מספר הערות |
|||
|
|||
* ''כיצד תסביר את ההשוואה הדי רווחת היום בין היטלר לאחמדיניג'ר?'' ** היטלר, כלומר אחמדינג'אד, נתקבע בתודעה היהודית-ישראלית כצורר המוחלט. - הרצון דומה אצל שניהם. אלא שאחמדינג'אד מגדיר את היהודים שהוא רוצה להשמיד כציונים. כי עם האחרים יש לו בעיה מול משדינות אחרות (אף שבסוף השבוע הוא הספיק לאיים על המדינות האירופאיות שיעזו לתמוך בישראל). - היכולת - עדיין לא קיימת לאיראן. * ''אובדן האידיאולגיה, הקיימת עדין בעוצמות שונות רק בימין הקיצוני'' ----- אובדן אידיאולוגיה ישנו בכל מגזרי החברה בישראל. חלק קוראים לו 'שינוי והתאמת המדיניות למציאות המשתנת'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין לנו אלא להסכים |
|||
|
|||
השאלות שאתה מתייחס אליהן לא היו אלא שאלות רטוריות, שנועדו רק להצביע על ההכללות שנמצאו בתגובתו של אלכס ושלא הסכמתי אתן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פלד הצנוע |
|||
|
|||
''הידע העשיר שלי בנושאים המוצגים לא הפריע לחוויה העמוקה שחוויתי כאדם'' טוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנחתום המעיד על עיסתו |
|||
|
|||
''הסוג הראשון, למרות שאתה כה שואף להגיע אליו, נדיר מאד בפורום הזה.'' יש בדבריך מה שהוא, כשאתה נקלע במסגרת דיון כזה (נדיר ככל שיהיה) לפינה ואין לך מה לאמר לגופו של עניין, אתה סוגר את הדיון ב''מצינו את הוויכוח'' או מלים דומות, ונאלם דום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנחתום המעיד על עיסתו |
|||
|
|||
אני מצהיר בזאת שאני יודע מעט מאד על מעט עוד יותר, כך שהצדק אתך. מעבר לכך, אני מנסה להדיר עצמי מהתנצחות, מווכחנות, ומנושאים שאיני יכול לתרום בהם מאומה. אני מקווה שהינחתי את דעתך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| [*] אין לי שום כוונה להמשיך בהתנצחות העקרה הזו |
|||
|
|||
[* הוסרו ביטויים לא ראויים] עם אנשים המחזיקים חזק חזק את הקורה בין עיניהם. שמעתי תמיד שאסור להשוות שום דבר לשואה ולהיטלר, וכאן מבקשים הגולשים משמאל, שאני אשווה. לא חשבתי שיש בכלל מקום לחזק מוסכמה בינלאומית ויהודית, שהיטלר היה מפלצת. ועל כן אני מדברת על אנשים שלא די שלא היו טובים מהיטלר, אלא, ייתכן מאד, שהיו גרועים ממנו, אך על זה לא מדברים, אז אני מדברת! להרצל כלל לא התייחסתי. עמיש, העלה את שמו, במטרה קנטרנית. שמו המקורי של המאמר הוא - ומותר הציונל סוציאליזם מן הנציונל סוציאליזם - אין! ואני רק בתחילת הוכחת התיזה הזו, שאין לי שום פקפוק בנכונותה. יש ספר שאהבתי מאד - ''הפואמה הפדגוגית'' למקארנקו. ובעצם, הנערים במוסדו של מקארנקו ממשיכים במה שעסקו לפני שהושמו באותו מוסד לעבריינים - הגזל, ועכשו באופן ''חוקי'', כדרך הסוציאליסטים. מקארנקו לוקח את תלמידיו לטפל בקולאקים. הם שוברים אצל קולאק אחד את מכונת עשיית השיכר, בינתיים זוללים בכל פה לביבות בשמנת, שהרי לקולאק יש ולהם, העמלים, אין. הם לומדים שהם השופטים, הם גוזרי הדין והם המוציאים לפועל. לא דין ולא דיין. ואת זה לא מתאר קלאוזנר אלא בולשביק דתי ונאמן. קלאוזנר היה סוציאליסט, והוא מצהיר שנשאר כזה (באופן האידיאליסטי) רק נושאי האידיאה פושעים. וממש חובה לקרוא את ה''אבטוביוגרפיה'' שלו. במבוא הוא כותב שהוא מקצר, כי יש לו לגמור כמה וכמה עבודות מחקר. זה הפסד עצום. כי האיש חי בתקופה של מפנים הסטוריים דרמטיים. הוא היה גאון, ששלט בשפות רבות, כולל השפות העתיקות, ידע לנתח בעמקות את מאורעות התקופה, והיה ישר כמו סרגל. הוא מעולם לא עשה שקר בנפשו. וזה עלה לו ביוקר בקליקה הבולשביקית בארץ ובחו''ל. הוא היה מיוזמי הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, הסטוריון בעל שם בינלאומי, שספריו ניתרגמו והופצו בכל העולם, כולל בסין, אך מכיוון שנחשד ברוויזיוניזם, לא ניתנה לו קתדרת ההסטוריה באוניברסיה שהרה וילד. אנשים תקועים כאן באידיאות פיקס, תוקפים אישית ותולים את תכונותיהם השליליות בכותבת. אני תוקפת ציבור שעורם על ראשינו אסונות ללא הפוגה. הטיעון החוזר הוא - דמגוגיה, לא אמין, לא מוכר וכו'. אני לפחות מצהירה על מטרתי, וכאן יש תשפוכת של שנאת ישראל, במסווה של... של מה בעצם? שוב ושוב מזכירים את החרדים, שאינם הנושא, כדי להתגולל עליהם, כדרך השמאל מימים ימימה. והאידיוטים של ה''ציונות הדתית'', דיקלמו כל השנים - אני מרגיש קרוב יותר לקבוצניק ששוכב אתי באוהל סיירים, מאשר לבחור הישיבה הממית עצמו באהלה של תורה... אז מה קרה? באו הקבוצניקים והחריבו את ההתישבות שלנו. שלנו, כי הם התנערו ממנה. אנו מתכוונים רק לבנות את ארצנו. סיון אומר כאן שגם אנשי גוש קטיף ניצלו, או משהו כזה, את המדינה. ראשית, עובדתית זה שקר. אך מה ההבדל בין חניתה לנצרים? אני אגיד לכם - את חניתה השמאל הכשיר את נצרים לא. אז מתנחלים יוצאים לשמור על גבול חניתה, ואנשי חניתה, או קבוצים אחרים, יוצאים להחריב את נצרים. תראו, אתם רשעים גמורים. ומי שנעול וחסר כל השכלה זה אתם, למרות שסיון כועס, כשאני מתייחסת ל''אתם'' וכוללת אותו. יגאל עמיר רצח או לא רצח את רבין (וגם אם רצח, לי אין ספק בכלל שזה היה אינטרס של השמאל, גם לזה יש לי סימוכין, והם יבואו). אבל, כל המתנחלים אשמים, וכמובן כל ה''ימין'' למרות שעמיר הוא בן הרצליה ואמו היתה מועמדת ה''עבודה'' לעירית הרצליה. אבל את העובדה שכל המרגלים, בלי יוצא מן הכלל, יצאו מן השמאל, ה''ימין'' לעולם לא יטיח בשמאל. וזו כבר בעיה של ה''ימין'' וה''הדר הז'בוטינסקאי'' שלו. אני אגיד את שלי במאמרים ולא אבזבז את זמני על מקשה אחת של שנאת ישראל, כמו עמיש ודומיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקרים וקשקושים [•] |
|||
|
|||
[• מהודעה זו הוסרו התייחסיות זואולוגיות. המערכת] | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואפשר להרחיב את השאלה כמובן |
|||
|
|||
את מי את שונאת יותר - את הציונות או את הנאציזם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואפשר להרחיב את השאלה כמובן |
|||
|
|||
''את מי את שונאת יותר...'' לראי הבט ואל תפן ליצר! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואפשר להרחיב את השאלה כמובן |
|||
|
|||
ואת מי השמאל , שונא יותר? את היהודים או את הנאצים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמיש |
|||
|
|||
הפעם הכותבת העמישה אותך במקומך. כדי לא להתבזות, כדאי שתפסיק להתעמש אתה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| את נוהגת כמו כל הדמגוגים חסרי המוסר |
|||
|
|||
השתמשת בצורה דמגוגית בספר של קלאוזנר שלדעתך היה גדול. כך עשית עם מאמר של אריה פרלמן ידידי ועם דברים ששלפת מספר של משה שוורץ. אז מה אני הקטן צריך להתלונן. הרי אותם ביזית ואותי רק האשמת רק בשקר. אני נמצא בחברה טובה עם קלאוזנר הגדול, משה שוורץ (ידידי משנים) ואריה פרלמן. העובדות הן שעם ישראל השקיע המון כסף בהקמת גוש קטיף, בהקמת החממות והעסקים הכלליים שלהם. הם יודעים זאת היטב. זה כולל את נצרים וכל שאר הישובים. אני יודע כי הייתי מעורב בתהליך כעובד משרד החקלאות והמחלקה להתיישבות. אני גם יודע שעד היום אף אחד לא הראה חישוב טוב ולא בעייתי באיזה מגזר השקיע העם היהודי יותר כסף. אז חנה אייזנמן ודאי לא יודעת יותר טוב מאלו שניסו ולא הצליחו. אם היית רצינית (יש גם דמגוגים רציניים) הייתי טורח לאסוף לך נתונים. אלא שאת כבר הוכחת שהמציאות לא תפריע לך להפריח בלונים של שנאת ישראל ולכן חבל לטרוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנחתום המעיד על עיסתו |
|||
|
|||
''אני מצהיר בזאת שאני יודע מעט מאד על מעט עוד יותר'' A wise man, knows more and more about less and less! Not - Very little about even less. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי