|
''לא אתה כתבת פה באיזה מקום, שבבקר צח אחד, שנית את דעתך, לדעותיה של בת זוגך, או משהו דומה לזה?''
זה רושם שנוצר בך כנראה, שכן כתבתי רק שבת זוגי היתה ימנית, ולא ש''שיניתי את דעתי''. יצאתי איתה מ-2002 בערך, וכתבתי חומר שהיה ברובו, במידה שהיתה לו נגיעה פוליטית (שכן כתבתי בשורה של נושאים) במובהק ''ימני'', מ-98 בערך. גישתי היתה תמיד, בעקר שכל ישר, ויש לי ידע היסטורי לא מועט, כולל עניין רב בהסטוריה צבאית ובשאלות ביטחון לאומי, , וכך, עוד לפני כן, דיברתי נגד התקפלויות למיניהם, וראיתי עין בעין את בעיותיה של ישראל באיזור, ומכיוון שלדברי היה כנראה כוח שכנוע לא מבוטל, הרי ידידים מן השמאל המרכזי או הממסד למעשה, בקשו ממני בשנת 96 למשל, ''לגלות אחריות לאומית'' ולא לדבר כנגד ויתור על הגולן, למשל.
מעולם לא שיניתי דעותי ל''דעותיהם של אחרים'', להפך, אחרים הם שהלכו אחרי, ומכיוון שהייתי לא במעט מה שמכונה במונח עכשוי ''חוצה גבולות'', הרי היו גם כאלה, שחשבו שביטחונם ושרידותם האישית תלויים בדחיקתי לשוליים, תוך אמירות שעיקרן צרות עין רוטנת מסוג ''חשוב שנפוליאונים מסוגך יוגבלו'' או אפילו ''אם ניתן לך חופש, תקח את כל הקופה''... |
לא שניתי את סגנוני! הסגנון שלי היא - האמת!
