  
  
  
|
 |
|
||
  זו דרכה של ה''ציונות'' מתחילתה. |
|||
|
|||
פרופ' קלאוזנר מספר על ביקור מורה יהודי מגרמניה (טרום שואה), בקבוצים ובמושבות בעמק הירדן, נכנס לכתות לימוד ושמע שיעורים, וחזר מזועזע, על דרך הוראת התנ''ך. ראשית, לא היה זה תנ''ך, אלא ''סיפורי המקרא'', שנית הנושא נלמד כמשהו שאסור ללמוד ממנו. שכולו שלילה. בתחילת הדרך היתה אגודת ישראל חברה בהסתדרות הציונית, אך כשלא התקבלה התנגדותה למסירת תיק החינוך לידי מנוכרי ישראל, עזבה! היא קראה את המפה מיד בהתחלה, כי לא היתה חולה ב''ממלכתיות''. לחתני, שעשה לא מעט שעות במארבים בשלג הלבנוני, איתרע, שהחבר'ה קבלו שחרור לשבת, סמוך מאד לשבת. ועל כן, הדתיים לא יצאו לשבת הזו. החילונים יצאו בשמחה ובששון. ומיד אחר כך, אני שומעת דיון בין חברת מועצת העיר חיפה לבין הרב שאר-ישוב כהן, בנושא תחבורה ציבורית בשבת, והיא אומרת לרב - הדתיים לא יודעים מה זה לחכות לבנים שיגיעו מן הצבא - ככל הידוע לי, כל הבנים של אלה שכן יודעים, הגיעו לשבת ''למרות כל המכשולים'', ואילו הבנים של אלה שאינם יודעים, לא הגיעו!! האידיאות פיקס האנטישמיות האלה. כל ילדיו של הרב שאר-ישוב שירתו בצבא, וזה כולל את בתו... העיקר לתקוע את המשנה הסדורה של ההסתה הקבועה. כנ''ל קרה גם לאחייני. על כן לא הגיע הביתה, הוא אמנם יצא, אך שבת אצל אחי בצפון. בביתו חיכו האשה והילדים. נסענו פעם בבקעה, וראינו מכונית תקועה, ישבה בה משפחה חרדית. עבר ג'יפ צבאי, ראש המשפחה נפנף להם, בבקשת עזרה (אנחנו לא יכולנו לעזור. בעלי אפילו אינו נוהג בגלל סעיף עינים רציני), החיילים צעקו - קודם תשרת בצה''ל - והמשיכו בדרכם, כשהם משאירים משפחה ברוכת ילדים על הכביש, בשולי יריחו. אז לכשלעצמו זה מעשה נורא. ורק עובדתית, ולא עקרונית - האיש היה קצין בצה''ל בחופשה... אנו חיים במדינה סופר-אנטישמית. המעניין הוא, שהדואגים כל כך, שכוווולם ישרתו בצה''ל, הם ראשי הכובלים את ידיו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קישור לענין |
|||
|
|||
לק''י קישור לענין כאן פעם חשבתי שהמדובר באיזה קצר בתקשורת שניתן לתקן אותו היום אני יודע שמדובר בשנאה נטו. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי