  
  
  
|
 |
|
||
  עוד אודות האסלאם והנצרות |
|||
|
|||
רשימותי באתר קתולי על האיסלאם האיסלאם ושיכלול קונספטים כאמור, 5 עמודי האסלאם, הדברים הראשונים והחשובים שבו הם: הייחוד או העדות - ''שהדה'': ההצהרה של המוסלמי באמונה באל אחד ובנביא מוחמד - ''אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא נביאו''. צום, צדקה ותפילה. זאת בדומה ליהדות - בתפילת יום הכיפורים נאמר: צדקה, תשובה (צום) ותפילה, מעבירים את רוע הגזירה. המוסלמי צם, רוב היום, ובמשך חודש ברמאדן. ברמאדן במשך חודש שלם הוא חושב על צדקה ומפריש לצדקה אחוז מסויים מכספו. והוא מתפלל תוך פנייה למכה חמש פעמים ביום. שאלתי את עצמי, אין זה סוד שמוחמד הושפע מהיהודים במדינה (הגם שהושפע רבות בצעירותו מנזיר נוצרי (קראו את המאמר היפה: מוחמד – אחרון הנביאים , אך מדוע הקונספט של צום שהוא משאיל מהיהדות, מאורגן באסלאם באופן שונה? והתשובה: אנשים הם יצורים הפותרים, בראש וראשונה, בעיות, הן כאלה שמציב הטבע, הן הסביבה והן החברה האנושית. אולי, אם ננסה לשחזר לרגע את חשיבתו פותרת הבעיות של הנביא מוחמד, אדם חכם מאד ויוצא דופן (לא כל אדם יוצר דת אדירה) אולי הוא חושב כך: היהודים סביבי חכמים, ויש להם קונספטים נהדרים, קונספט הצום למשל. אבל רגע, למה בכ''ז, עם רעיונות ניפלאים כאלה, לתפיסתי הם אנשים לא תמיד ממש הגונים (דומה שמוחמד ביטא כמה מחשבות ברוח זאת על היהודים...)? מה הבעייה, למה הקונספט הנהדר הזה של צום וחרטה לא עובדים אצלם (כפי שהוא, מוחמד חשב? ואף בטא זאת במפורש). אולי יש כאן משהו לקוי בישום ''הפטנט'' הרוחני-דתי הזה. ''צום של יום אחד''. עשית ושכחת. יום אחד של צום, שמכפר על העוונות כולם, ואחרי זה אפשר לחזור לסורך בשאר 364 הימים בשנה? האם יום אחד של צום ותפילות וחרטה ובקשת מחילה, מספיקים, אף אם נניח שהם נעשים בכוונה מלאה ובלב שלם - דבר שלא תמיד קיים, לעיתים זה אקט פורמאלי של מלמול תפילות וצום, והופה, יצאנו ידי חובתנו וקדימה לסעודת שבירת הצום הנהדרת... ובכן, האם יום יחיד מספיק, מבחינת הטבע האנושי, לשפר אותך עבור השנה כולה עד יום הכיפורים הבא? במאמר מוסגר, גם בתחום ההמצאות והפטנטים והרעיונות זה כך, לעיתים יש קונספט ראשוני טוב, אך לא ממשיכים לפתח ולשכלל אותו, וכך הוא לא ממש עובד, עד שבא זה שמשקיע בפיתוח נוסף של הרעיון הראשוני הזה. זה אולי, במידה רבה של סבירות, מדוע מוחמד לקח את הקונספט הזה, אך במקום יום בחר בחודש שלם. צריך חודש למען הדבר יקנה לו נוכחות בנשמתנו. אך רגע, איך אפשר לצום חודש שלם? מוחמד, כמו כל ממציא טוב, מוצא גם כאן פיתרון: מספיק צום חלקי, הפרוש על פני חודש. אותה מהות של צום, אך תוך אפקט מתמשך ומתייצב גדול יותר. פשוט, לא? תאמרו, מאין אני יודע זאת? איני יודע, אני מנסה לשחזר. מוחמד הוא אדם כמונו לכל דבר, עם אותו מוח כמונו, רק שמפותח יותר, בדומה לממציאים והוגים. אמנם לבוש באופן אחר, ובסביבה אנושית ומינהגים שונים. אלא שיש האומרים, דומני שאמר זאת גיתה, כי אנשים בעלי שעור קומה מבינים זה את זה מעבר לדורות, ובאנגלית אומרים great minds think alike. לא כל כך אליטיסטי, פשוט יש הבדלים אינדיבידואלים בין אנשים, ויש קטגוריות אוניברסליות של טיפוסי אישיות או סגנונות קוגניטיביים, הנגזרים מהפיזיולוגיה של המוח וכלל אינם תלויים בתרבות, בשפה וברקע. העמוד הרביעי של האסלאם הוא החאג', ההג'רה - העליה לרגל למכה. שוב בדומה ליהדות, קונספט דומה לחלוטין, שכן היהודים בשלושת הרגלים, היו עולים לרגל לירושלים, גרים שם באהלים וסוכות, חשים את העוצמה וההתעלות שבקהל רב של אנשים המאוחדים על ידי אמונה אחת. זה מחזק, ממש כמו שספר לי חאג' אחד שהיה במכה כמה פעמים, וזה נפלא כל כך לדבריו, ראשית, המלוכה הסעודית מסבסדת מלונות טובים בזיל הזול. ובעקר, הלבוש הלבן החגיגי והטהור, ההתעלות המיוחדת שבהקפת הכעבה הענקית והשחורה (שלפי המסופר, נפלה משמים. והיתה פעם לבנה כשלג, אלא שהיא סופגת את כל החטאים, ועל כן השחירה במרוצת הזמן) כשאתה מוקף במיליוני אנשים בלבן, אותו עוצמה שבאמונה המוחשת בעליל, כשכול המליונים מאוחדים על ידי אמונה אחת, התפילות הנאמרות סימולטנית על ידי מליוני פיות, זוהי חוויה רוחנית ודתית עצומה. ושוב אני חושב לעצמי, מוחמד משכלל כאן קונספט: הלבוש הלבן: טוהר, הממומש במליוני אנשים סביבך. 2) התנועה המשותפת, ההקפות של מאות אלפים בלבן - סביב הכעבה השחורה, הענקית והמסתורית. אתה כמעט שואל את עצמך, כשאתה רואה שכלול של קונספט, וואו, איך משה לא חשב על זה קודם? חשוב לציין כי מוחמד, אינו מאמין באלוהותו של ישוע, ורואה בו נביא בלבד, כנביאים אחרים. אין הוא גם מאמין בשילוש הקדוש. דבר זה הוא בעל השלכה חשובה. לפי הנצרות, מאז הופעת האל שהתגלם באהבתו אותנו בבשר, מאז הבשורה, מלכות שמים היא איתנו, וישוע יהיה איתנו תמיד. אלא שבאיסלאם קיימת השניות בין העולם הזה לגן עדן. זהו במובן מה קונספט דואלי חד למדי של ההוייה. חשוב גם לאמר כי במקרא, האל מופיע מגולם באדם לפני יעקב ונאבק איתו בתאור מסתורי (בראשית פרק לב' 25-32). ראו אודות תפיסה זאת ביתר הרחבה, בויכוח תאולוגי עם עדי יהווה, שאף הם דוחים את השילוש הקדוש, ואינם מאמינים באלוהותו של ישוע http://www.global-report.com/a.php?c=msharon&a=1... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הוא שואל מן היהדות, לא משאיל ממנה, אין דבר כזה. |
|||
|
|||
אבל, יש לציין שרמת הכתיבה הרעיונית שלך, ירוד בהרבה מן העברית המשובשת לעילא ולעילא. אל תשליך מיום ה''כיפורים'' שלך ליום הכיפורים של היהודים. על בגדי לבן, הדם שלובשיהם שופכים, מרשים יותר. נזכרתי בספר שכתבה קרובת משפחה שלי, בוגרת אושוויץ - טיפות דם בשלג - כל המוסר האנושי נובע ממקור אחד - תורת ישראל. אבל כל הגויים לעולם לא ישיגו את רמת המוסר הזו. גם לא השמאל. נזכרתי גם בבדיחה על הפיל והעכבר שרצים יחדיו, והעכבר אומר לפיל - תראה כמה אבק אנחנו עושים.... הגלמים דנים בטיבו של יוצרם.... מדהים! ברל כצנלסון – 1936 היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות ?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. כל עוד ילד יהודי... יכול לבוא לארץ ישראל ולהידבק כאו בחיידק השנאה העצמית... אל דומי למצפוננו. ברל כצנלסון – דבר 01-05-1936 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוא שואל מן היהדות, לא משאיל ממנה, אין דבר כזה. |
|||
|
|||
הדת היהודית-עובדות מתוך סקפטיק-פדיה, אנציקלופדיה וכתב עת לסקפטיזם. קפיצה אל: ניווט, חיפוש מסביב לתורה שבכתב התפתחה עם השנים ספרות משפטית-דתית עניפה. ספרות זאת התפתחה משום שהתורה אינה מספקת את כל המידע הנדרש לתיפקוד הדתי היום-יומי של מאמיניה. ספרות זאת היא התורה שבע''פ. היא כוללת את ספרות המשנה, הגמרא והמדרשים, ואת כתביהם של חכמי הדת היהודית במשך הדורות. אחד מעיקרי האמונה החשובים והמרכזיים של החרדים והדתיים הוא שהתורה שבע''פ ''ניתנה גם היא למשה בהר סיני'', כלומר: תוקפה של התורה שבע''פ הוא אלוהי, בדיוק כתוקף התורה שבכתב. גדולי החכמים של התורה שבע''פ הם התנאים והאמוראים. הם חיו ופעלו לפני כאלפיים שנה (בין המאה הראשונה לפני הספירה והמאה החמישית לספירה, בערך). חכמים אלה, מנסחי המשנה והתלמוד נקראים 'חז''ל' ('חכמינו זכרונם לברכה') ונחשבים לקדושים, אשר אלוהים מדבר מפיהם ממש! היחס אליהם בדת היהודית הוא כמעט כמו אל מלאכי האלוהים (עליהם נאמר 'הם כמלאכים ואנחנו כבני אדם'). כאמור, חז''ל הרחיבו את התורה שבכתב בעזרת ''חכמתם האלוהית'' וקבעו את המצוות ואת פרטי ההלכה היהודית. על פי מצוות אלה חיים ומתנהגים החרדים והדתיים עד היום. בתורה שבע''פ יש התייחסות רבה מאד לבעיות של חיי יום יום (מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ואיפה מותר להתפלל, ענייני המחזור החודשי של האשה וכו') ומעט מאד תיאולוגיה. המצוות וההלכות כמעט ואינן עוסקות באמונה, אלא בעיקר בהתנהגות השוטפת. בכל תחומי החיים של היהודי הדתי מוכתבת התנהגותו על-ידי ההלכה. כל דקה מחיי החרדים והדתיים נשלטת על-ידי מצוות ההלכה (למשל קובעת ההלכה, שחייבים לקשור את השרוכים של נעל שמאל לפני נעל ימין...). את המצוות, הדינים וההלכות אירגנו וקבעו, כאמור, חז''ל. חז''ל הם החוליה המקשרת והמפרשת שבין התורה שבכתב לתורה שבע''פ. ועכשיו, חזרה אל העולם החופשי: אנחנו יודעים היום בוודאות מוחלטת שחז''ל אמרו דברים רבים שאינם נכונים עובדתית. ''שיטת העבודה'' של חז''ל היתה להסביר את ההוראות הכתובות בפסוקים בתורה שבכתב, בין היתר על-ידי שבחנו והסבירו אותן אל מול המציאות, כפי שהכירו אותה. כך ''פסקו הלכה'', כלומר קבעו צורת התנהגות מחייבת לדורות. והנה, כאשר קוראים את קביעותיהם היום, רואים שבמקרים רבים, חז''ל (אלה 'שאלוהים מדבר מגרונם') ביססו את פסיקותיהם על עובדות לא נכונות. ההלכות שנקבעו בצורה כזו תקיפות עד עצם היום הזה, והחרדים והדתיים ממשיכים לשמור ולקיים אותן באדיקות מוחלטת. כך, למשל, מבוסס אחד מדיני השבת על ''העובדה'' שכינים אינן מתרבות ברבייה מינית, אלא נוצרות מזיעת אדם... דיני טריפה (בשר אסור באכילה) נקבעו בין היתר על סמך ''העובדה'' שהחתול מתיז רעל מציפורניו... ויש דוגמאות רבות נוספות. ככל שהלכו והתפתחו המדע והחשיבה המסודרים, התברר יותר ויותר היקף השגיאות הללו. תלמידי ישיבה, רבנים ופוסקים הלומדים טקסטים הלכתיים, מתעלמים במודע ושלא במודע מדברים אלה בזמן הלימוד. הסיבה ברורה: אם חכמי החרדים אומרים דברים שאינם נכונים עובדתית, הרי לא ייתכן שאלוהים מדבר מגרונם (ההנחה היא שאלוהים יודע תמיד את העובדות הנכונות), ואם אלוהים אינו מדבר מגרונם אז אין גם תוקף אלוהי לקביעות ההלכתיות שלהם. ואם אין להלכות שלהם תוקף אלוהי, אז אין שום סיבה לציית להן. לפיכך, אם החכמים המציאו מצוות והלכות מדמיונם האנושי הפורה, המסקנה המתחייבת היא כי אין למצוות הללו ולמילויין שום חשיבות! מובן כי רק המחשבה על אפשרות כזאת גורמת ליהודי החרדי והדתי פחד קשה וזעם רב. היא מערערת את כל עולם אמונותיו. מתוך דעת אמת מקור: http://www.skeptic-pedia.com/wiki/index.php?title=%D... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוא שואל מן היהדות, לא משאיל ממנה, אין דבר כזה. |
|||
|
|||
דעת אמת מפרסמת מסמכים אשר מטרתם לקעקע את היהדות . הדברים המופצים על ידם הינם מגמתיים ואינם אמת . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פראזולוגיה נבובה, דיבור נשגב וריק |
|||
|
|||
השיטה של להקפיץ לדום שתיקה באמצעות ביטויים הנישמעים כשגב מרהיב ''טיפה של דם יהודי'' וכיוצא באלה. כל מה שמתבקש זה לאמר כאן, רגע, רגע, מה מוכרים לי? נשמע כאילו יש בזה תוכן אפוף שגב, אך בחינה קצרה תראה שעובדים עליך עם הפה עבודה עברית. ''טיפות של דם יהודי'' - רגע, רגע, גם אצל רופא השיניים שלי זולגות טיפות של דם יהודי, אם עשיתי סקי בחרמון ונשרטתי, אז יש ''טיפות של דם יהודי בשלג''... השגב הריק הזה, זה אותה הסתמכות על מילות שגב, המשתקת את החשיבה היעילה והפותרת בעיות, ומביאה כאן לפשלות בכל תחום ותחום. זה אחד מרכיבי השחיתות האינטלקטואלית הקשים בישראל - גישה המביאה לאי חשיבה יעילה, שלומיאליות וחוסר אירגון. ביזיון השגב הריק. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי