|
מבוסס על ההנחה שמדובר בחוק מחייב. זאת טעות.
מדובר באמנות והסכמים בין מדינות, קבוצות של מדינות וארגונים כמו האו''ם.
אין תהליך חקיקה מסודר, ואין שום כללים מחייבים לאכיפת האמנות/הסכמים האלה.
אין אף מדינה בעולם (למעט מדינת ישראל) שמקיימת הסכם או אמנה בינלאומית כל שהם כשזה נוגד את האינטרסים שלה. על אחת כמה וכמה אין אף מדינה בעולם שמוכנה לסכן את חיי אזרחיה כדי לקיים הסכם או אמנה בינלאומית כל שהם.
הדוגמא הטובה ביותר של האופי הבדיחתי של ראיית המשפט הבינלאומי כחוק מחייב היא הדיון וה''פסיקה'' של הגוף המתכנה בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא גדר הבטחון. הם קבעו בהקדמה ל''פסק הדין'' שהם קבלו שהסעיף במגילת האו''ם לפיו מדינה רשאית להגן על עצמה מפני תוקפנות חיצונית (סעיף 51 אם אינני טועה) איננו חל על הסכסוך הישראלי ערבי. לפחות שני שליש מה''דיינים'' באותו גוף מייצגים משטרי דיכוי דיקטטוריים בהן כל הנושא של חוק ומשפט הוא בדיחה אחת גדולה. |
כל הדיון בנושא של המשפט הבינלאומי
