| לית מאן דפליג שרבין סבל מהתמוטטות עצבים כשבוע אחרי פרוץ משבר ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים. שילוב של עייפות, תשישות, נטל האחריות, יסורי מצפון בשל הראיון שלו ב''במחנה'' שפתח את המשבר וההלם הפסיכולוגי אחרי שיחה עם בן גוריון, שרבין ציפה ממנו לעידוד ובמקום זה קיבל פסימיזם, גרמו לו לדיכאון שמנע ממנו לתפקד לכ- 24 שעות, ביום 23.5.1967 . הוא קיבל זריקת הרגעה מרופאו הצבאי, ד''ר גילון, והלך לישון. לפני כן שלט בעצמו דיו כדי לדבר עם עזר וייצמן ולהציע לו את הרמטכ''לות. הלם חשמלי -להד''ם; מה המקור לטענה זו? רבין התאושש אחרי יממה וחזר לעבוד כרגיל. ברוח הימים ההם הוסתר הכל ונחשף רק ב- 1974, כנקמתו המאוחרת של עזר וייצמן. יש להעיר כי מדיניות ההמתנה שכפה הדרג המדיני, גם מתוך חוסר יכולת החלטה, איימה להכניס את צה''ל למצב בלתי אפשרי. בסך הכל -אנושי מאוד ובהחלט לא כתם על אופיו או כבודו של רבין, וזאת בלי להתייחס אליו כאל קדוש -רק כאל אדם. |